ליקוטי מוהר"ן מט:י

וּמַה שֶּׁנּוֹתְנִין מָעוֹת כְּשֶׁקּוֹרְאִין "שַׁבָּת", כִּי בְּאוֹרַיְתָא שֶׁל עַכְשָׁו יֵשׁ יָמִין וּשְׂמֹאל וּבִשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר (משלי ג׳:ט״ז). אֲבָל בְּעַתִּיקָא לֵית שְׂמֹאל וְלֵית עֹשֶׁר תַּמָּן (זוהר נשא קכט). וּבִשְׁבִיל זֶה כְּשֶׁשּׁוֹמְעִין יִשְׂרָאֵל בְּשׂוֹרַת הַתּוֹרָה דְּעַתִּיקָא נוֹתְנִין אֶת הַמָּעוֹת, כִּי אֵין צָרִיךְ לְמָעוֹת, כִּי בָּעוֹלָם הַבָּא לֵית אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה (ברכות יז).

וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים סח):

מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן, הַיְנוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם מַלְאָכָיו גִּבּוֹרֵי כֹחַ, שֶׁהֵם מְדַדִּין בִּמְרוּצָה וּבִמְהִירוּת, כְּדֵי לָרוּץ אֹרַח, וְזֶה רִקּוּדִין. וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל, וְיִשְׂרָאֵל הֵם מְחַלְּקִים הַמָּעוֹת, לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין צָרִיךְ לְמָעוֹת, וְאֵין שָׁם בִּבְחִינַת עַתִּיקָא שְׂמֹאל: בַּיִת תְּחַלֵק שָׁלָל – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת שַׁבָּת: