ליקוטי מוהר"ן רל:א

דַּע, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת, יָכוֹל לִרְאוֹת וּלְהַכִּיר בַּפָּנִים שֶׁל הַתַּלְמִיד מִי הוּא רַבּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁרָאָה רַבּוֹ פַּעַם אַחַת, כִּי (קהלת ח׳:א׳): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, נִמְצָא כְּשֶׁהַתַּלְמִיד מְקַבֵּל חָכְמַת רַבּוֹ הוּא מְקַבֵּל פָּנָיו,

וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי רַבּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמְּקַבֵּל חָכְמָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ל׳:כ׳): וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ; כִּי הַחָכְמָה הוּא בַּפָּנִים כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד יָכוֹל לֵידַע מִי הוּא רַבּוֹ כַּנַּ"ל: