ליקוטי מוהר"ן כב:ד

וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֵלּוּ הָרוֹעִים, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, אֶלָּא עַל־יְדֵי עַזּוּת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ה): הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט״ו:י״ג): נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ; הַיְנוּ, עַל־יְדֵי עַזּוּת נִכְנָסִין לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה.

כִּי יֵשׁ רוֹעִים שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְהֵם גַּם כֵּן מְפֻרְסְמֵי הַדּוֹר, וְכוֹפִין אֲנָשִׁים לִתְחוֹת שִׁעְבּוּדַיְהוּ, וְעִקַּר מַלְכוּתָם הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת, כִּי עַזּוּת – מַלְכוּתָא בְּלָא תָּגָא (סנהדרין קה.),

וְהֵם כִּכְלָבִים בְּעַזּוּתָם, בִּבְחִינַת (ישעיהו נ״ו:י״א): וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ הֵמָּה רֹעִים;

וְהֵן פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב (סוטה מט:).

וְעַל כֵּן כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהֶם, מִתַּחַת מֶמְשַׁלְתָּם, אִי אֶפְשָׁר רַק עַל־יְדֵי עַזּוּת, לַעֲמֹד נֶגֶד עַזּוּתָם, וְאָז: נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ – שֶׁנִּכְנָס לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה.

וְכָל הַקּוֹלוֹת – הֵן שֶׁל צְעָקָה, הֵן שֶׁל אֲנָחָה, הֵן קוֹל שׁוֹפָר, הֵן קוֹל זִמְרָה – כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת עַזּוּת, בִּבְחִינַת (תהילים ס״ח:ל״ד): הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז: