ליקוטי מוהר"ן יג:ג

וְנֶפֶשׁ זֶה בְּחִינַת רָצוֹן,

שֶׁכָּל אֵלּוּ בְּנֵי־אָדָם הַבָּאִים לַחֲכַם־הַדּוֹר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אֵיזֶהוּ רָצוֹן, וְהַצַּדִּיק לוֹקֵחַ כָּל הָרְצוֹנוֹת וְעוֹלֶה עִמָּהֶם, וְאַחַר־כָּךְ: וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה, בִּבְחִינַת (יחזקאל א׳:י״ד): וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב: רָצוֹא – בַּעֲלִיּוֹת הַנְּפָשׁוֹת, וָשׁוֹב – בַּחֲזָרַת הַנְּפָשׁוֹת עִם הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה.

וְזֶה שֶׁמּוּבָא בְּתִקּוּנֵי־זֹהַר (תיקון ע' דף קט.): רָצוֹא – דָּא נוּרִיאֵל, וָשׁוֹב – דָּא מְטַ"ט שַׂר הַפָּנִים. נוּרִיאֵ"ל דָּא נוּר דָּלוּק (זוהר בראשית כג: ובתיקונא שבעין) בַּחֲמִימוּת תַּאֲוַת מָמוֹן, וָשׁוֹב – דָּא מְטַ"ט שַׂר הַפָּנִים, דְּאִיהוּ רָשִׁים בְּשֵׁם משֶׁה, דְּאִיהוּ מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא רוּחַ אַפֵּינוּ, שֶׁעַל־יָדוֹ נִשְׁתַּכֵּךְ הַחֲמִימוּת.

וְזֶה: שָׁכָּכָה – גִּימַטְרִיָּא משֶׁה (זוהר בהר קיא: פנחס רלא.), שֶׁהוּא מְשַׁכֵּךְ אֱלִילֵי כֶסֶף וְזָהָב;

רָצוֹא דָּא רָצוֹן, שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ, וָשׁוֹב דָּא משֶׁה, שֶׁמְּקַבֵּל הַתּוֹרָה: