ליקוטי מוהר"ן, תנינא ט:ב

אַךְ לִפְעָמִים, כְּשֶׁמְּנַשֵּׁב רוּחַ סְעָרָה, אֲזַי הוּא מַבְעִיר הָאֵשׁ מְאֹד חוּץ מִן הַמִּדָּה. כְּמוֹ־כֵן לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמְּנַשֵּׁב בְּהָאָדָם בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה, וּמַבְעִירוֹ בְּיוֹתֵר חוּץ מִן הַמִּדָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֲרִיסָה, בְּחִינַת (שמות י״ט:כ״ד): פֶּן יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה' וְכוּ', כִּי בְּמֻפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ (חגיגה יג), וְאָסוּר לַהֲרֹס לַעֲלוֹת אֶל ה' מַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ לְפִי בְּחִינָתוֹ. עַל־כֵּן כְּשֶׁהָאָדָם רוֹאֶה שֶׁבּוֹעֵר בְּיוֹתֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה, יֵדַע שֶׁזֶּה בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה כַּנַּ"ל.

וְאֵלִיָּהוּ הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיעַ זֹאת (ע' זוהר פנחס דף רכז: ובזוהר חדש על רות). וְזֶה בְּחִינַת: אִישׁ אֲשֶׁר רָכַב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה – שֶׁהָיָה רוֹכֵב וּמַכְנִיעַ סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה, דְּהַיְנוּ הָאֵשׁ הַדּוֹלֵק בְּיוֹתֵר מִן הַמִּדָּה, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַסְּעָרָה כַּנַּ"ל, הָיָה אֵלִיָּהוּ רוֹכֵב עַל זֶה וּמַכְנִיעוֹ. כִּי הָרוּחַ צָרִיךְ לְנַשֵּׁב בַּמִּדָּה, כְּדֵי שֶׁיִּדְלַק הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב בְּמִדָּה עַל־פִּי מֶזֶג הַשָּׁוֶה כַּנַּ"ל: