ליקוטי מוהר"ן, תנינא ז:יג

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּעַיְּנִים וּמְדַבְּרִים מֵאֵיזֶה חִדּוּשׁ שֶׁחִדֵּשׁ הֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר, אֲזַי נוֹפֵל יִרְאָה עַל זֶה שֶׁמְּדַבֵּר וּמְעַיֵּן בְּהַחִדּוּשׁ. כִּי כְּשֶׁחוֹזְרִים אֶת הַחִדּוּשׁ, אֲזַי נִתְעוֹרֵר וְנִתְגַּלֶּה יָם הַחָכְמָה, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֵּל הַמַּלְכוּת אֶת הַפַּרְנָסָה, וַאֲזַי בָּא בְּחִינַת הַמַּלְכוּת לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה.

וְעִקָּר הַיִּרְאָה הִיא בְּמַלְכוּת, כִּי מַלְכוּת הִיא מְקוֹר הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אבות פ"ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת. וַאֲזַי נִתְעוֹרֵר הַיִּרְאָה שֶׁל הֶחָכָם שֶׁחִדֵּשׁ זֶה הַחִדּוּשׁ, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בְּיִרְאָה, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁחוֹזְרִים אֶת הַחִדּוּשׁ, שֶׁאֲזַי בָּא בְּחִינַת הַמַּלְכוּת לְקַבֵּל מִשָּׁם פַּרְנָסָה, וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר יִרְאָה שֶׁל הֶחָכָם הַנַּ"ל, עַל־כֵּן נוֹפֵל יִרְאָה עַל זֶה שֶׁמְּעַיֵּן בְּהַחִדּוּשׁ: