ליקוטי מוהר"ן, תנינא ס:א

כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת בָּעוֹלָם, הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה יַקְרוּת, כִּי נִתְעוֹרֵר הַקְּלָלָה שֶׁל קַיִן: כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֶף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ (בראשית ד׳:י״ב), עַל־יְדֵי הַשְּׁפִיכוּת־דָּמִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם. כִּי קְלָלָה זוֹ נֶאֶמְרָה עַל שְׁפִיכוּת־דָּמִים, כִּי הָאֲדָמָה הִיא חַיֶּבֶת בָּזֶה כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁפִיכוּת־דָּמִים. כִּי הַגְּשָׁמִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי הָאֵדִים הָעוֹלִים מִן הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב׳:ו׳): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה, כִּי מִן הָאֵדִים הָעוֹלִים מִן הָאָרֶץ, מִזֶּה נַעֲשִׂים גְּשָׁמִים,

וּכְשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, אֲזַי נַעֲשֶׂה מִן הָאֵדִים הַנַּ"ל שְׁפִיכוּת־דָּמִים. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ל״ה:ה׳): וַתַּגֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי חָרֶב בְּעֵת אֵידָם, הַיְנוּ בְּחִינַת אֵדִים הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָם נַעֲשֶׂה הַשְּׁפִיכוּת־דָּמִים. וְכֵן בְּכַמָּה אֻמּוֹת: מִצְרַיִם וְעַמּוֹן וּמוֹאָב, כְּשֶׁנִּבָּא עַל מַפַּלְתָּם, נֶאֱמַר שָׁם: בְּעֵת אֵידָם – בְּחִינַת אֵדִים הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָם נַעֲשֶׂה הַשְּׁפִיכוּת־דָּמִים כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, אֲזַי הָאֲדָמָה נוֹתֶנֶת כֹּחָהּ לְשָׁם, כִּי מִן הָאֵדִים הָעוֹלִים מִמֶּנָּה נַעֲשֶׂה הַשְּׁפִיכוּת־דָּמִים, וְעַל־כֵּן אֵין יוֹרְדִין גְּשָׁמִים, כִּי הַגְּשָׁמִים נַעֲשִׂין מִן הָאֵדִים, וְעַכְשָׁו נַעֲשֶׂה מִן הָאֵדִים עִנְיָן אַחֵר, דְּהַיְנוּ שְׁפִיכוּת־דָּמִים כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח:): בִּשְׁעַת גְּשָׁמִים אֲפִלּוּ גְּיָסוֹת פּוֹסְקוֹת בּוֹ. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ גְּשָׁמִים, נִפְסָקִים הַגְּיָסוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת כַּנַּ"ל: