ליקוטי מוהר"ן, תנינא ל:א

כְּשֶׁבָּא סֵפֶר חָדָשׁ לָעוֹלָם, וְזֶה מְבֹאָר אֶצְלֵנוּ, שֶׁיֵּשׁ חִדּוּשִׁים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי דְּמָעוֹת (כַּמּוּבָא בְּסִימָן רסב), אֲזַי אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת שֶׁל הַחִדּוּשִׁים, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשָׂה הַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ, הֵם עוֹמְדִים כְּנֶגֶד גְּזֵרוֹת הָאֻמּוֹת, וּמְבַטְּלָן:

וְהַדָּבָר מְבֹאָר, כִּי כָל כֹּחָם הִיא מִן הַדְּמָעוֹת שֶׁל עֵשָׂו, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת הַנַּ"ל, הֵם עוֹמְדִים כְּנֶגְדָּם וּמְבַטְּלָן.

וְזֶה אוֹתִיּוֹת בְּכִיָּה – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם (הוֹשֵׁעַ ב) – מַה חוֹל הַיָּם מֵגֵן מִן גַּלֵּי הַיָּם, שֶׁלֹּא יִשְׁטְפוּ הָעוֹלָם, כֵּן בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵגֵן עֲלֵיהֶם הַבְּכִיָּה וְהַדְּמָעוֹת כְּנֶגֶד גְּזֵרוֹת הָאֻמּוֹת כַּנַּ"ל.

וְזֶה: וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם – מִסְפַּר הַיְנוּ מִסֵּפֶר הַנַּ"ל, מִשָּׁם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, הַיְנוּ בְּכִיָּה וּדְמָעוֹת שֶׁל הַחִדּוּשִׁין שֶׁבַּסֵּפֶר, שֶׁמֵּגֵן עֲלֵיהֶם כַּנַּ"ל: