ליקוטי מוהר"ן, תנינא כא:א

כְּשֶׁמְּחַדְּשִׁין חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, וַאֲזַי יֵשׁ אֵלּוּ הַיְדוּעִים, הַמִּסְתַּכְּלִים וּמְצַפִּים עַל זֶה, וְצָרִיךְ לְהַעֲמִיד אַנְשֵׁי־חַיִל, לְהַעֲמִידָם לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב זָר;

וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים, שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד פּוֹסְקִים קֹדֶם הַחִדּוּשׁ שֶׁמְּחַדֵּשׁ וְאַחַר־כָּךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין בְּחִינַת אַנְשֵׁי־חַיִל מִלִּפְנֵיהֶם וּמִלְּאַחֲרֵיהֶם, וְהַתּוֹרָה יוֹרֶדֶת וְהוֹלֶכֶת בֵּינֵיהֶם לָבֶטַח, כִּי הָאַנְשֵׁי־חַיִל עוֹמְדִים עִם הַכְּלֵי־זַיִן, וְאֵינָם יְכוֹלִים אֵלּוּ הַנַּ"ל לְהִתְקָרֵב: