ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות תלמוד תורה ג:ב

עַל-פִּי הַמַּאֲמָר "תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלֹקַי הַמֶּלֶךְ" וְכוּ' בְּסִימָן יב לִקּוּטֵי חֵלֶק א, עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר מֵרֹאשׁוֹ לְסוֹפוֹ:

וְהַכְּלָל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁחִדֵּשׁ זֹאת הַתּוֹרָה הָיָה מֻכְרָח לִפֹּל לְאֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה כְּחוּט הַשַּעֲרָה לִבְחִינַת שְׂמֹאלָה בִּשְׁעַת אֲמִירַת תּוֹרָתוֹ כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי בְּחִינַת שְׂמֹאלָה יְקַבֵּל שֶׁפַע וּפַרְנָסָה לָעוֹלָם וּלְהַמְשִׁיךְ לָהֶם עֹשֶׁר וְכָבוֹד, מֵחֲמַת זֶה יֵשׁ בְּתוֹרָתוֹ בְּחִינַת צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַשְׁמָעוּת טוֹב וּמַשְׁמָעוּת לְהֵפֶךְ, כִּי הַמַּשְׁמָעוּת לְהֵפֶךְ נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי מַה שֶּׁהָיָה הַצַּדִּיק מֻכְרָח לִפֹּל כְּחוּט הַשַּעֲרָה לִבְחִינַת שְׂמֹאלָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה, כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה מִשְּׁמֹאלָהּ כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת זֶה הַלּוֹמְדִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים אֵינָם רוֹאִים בְּלִמּוּד תּוֹרָתוֹ כִּי אִם הַמַּשְׁמָעוּת לְהֵפֶךְ בְּחִינַת וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם וְתוֹרָתָם הִוא רַק לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר. וְעַל-כֵּן הֵם חוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים, כִּי מֵחֻמָּשׁ אֵינוֹ נִקְרָא לַמְדָן. וְעִקַּר הַלַּמְדָן הוּא מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כִּי מֵהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ פֶּה לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק עָתָק וְכוּ', כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּשֶׁלּוֹמֵד הַתּוֹרָה שֶׁחִדֵּשׁ הַתַּנָּא אוֹ צַדִּיק אַחֵר. אֲזַי נַעֲשֶׂה בְּחִינַת נְשִׁיקִין, בְּחִינַת אִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, כִּי שְׁכִינְתָּא בֵּין תְּרֵין צַדִּיקַיָּא יָתְבָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, צַדִּיקִים יִרְשׁוּ אָרֶץ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב: