ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות שחיטה א:ד

וְהִנֵּה הַסַּכִּין שֶׁל שְׁחִיטָה הוּא בְּחִינַת חֶרֶב לַה', בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה, בְּחִינַת וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵֹה לִבְנַת הַסַּפִּיר וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָסוּר לִהְיוֹת הַסַּכִּין פָּגוּם, (עַיֵּן בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן יח) שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזָתָם חַס וְשָׁלוֹם, רַק צָרִיךְ לְמַלְּאוֹת פְּגִימָתוֹ, לְהַשְׁחִיז הַסַּכִּין, לְמַלְּאוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה פָּגוּם:

וְעִקַּר תִּקּוּן הַסַּכִּין עַל-יְדֵי הַמֹּחַ וְהַדַּעַת, כִּי עִקַּר הַבְּדִיקָה שֶׁל הַסַּכִּין עַל-יְדֵי הַדַּעַת, כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בְּשֵׁם רַבֵּנוּ יוֹנָה, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הֲלֹא תֵּדַע וְכוּ' (עַיֵּן שָׁם בְּסִימָן א ה יז וְשָׁם בְּסִימָן יח), הַיְנוּ כִּי הַסַּכִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת לְבָנָה, נִתְתַּקֵּן וְנִתְמַלֵּא עַל-יְדֵי הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, בְּחִינַת חַמָּה, בְּחִינַת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה (ב"ב עה). וְאָז כְּשֶׁהַסַּכִּין בִּשְׁלֵמוּת, בְּלִי פְּגָם, אֲזַי יָכוֹל לְהַעֲלוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת מִלּוּי הַלְּבָנָה כַּיָּדוּעַ: