ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות מליחה א:ב

וְזֶה בְּחִינַת הַשְּׁהִיָּה שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁהוֹת בְּמִלְחוֹ וְלִהְיוֹת כָּבוּשׁ בְּתוֹךְ הַצִּיר בִּכְלִי מְנֻקָּב בִּבְחִינַת אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן הַנַּ"ל, כְּדֵי לְהַפְקִיעַ הַדָּמִים רָעִים שֶׁנִּבְלְעוּ בְּתוֹךְ הַבָּשָֹר, שֶׁנִּכְנְסוּ לְעֹמֶק הַגּוּף. וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן הַבָּשָֹר בִּמְהִירוּת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיסוֹ בְּפַעַם אַחַת אֶל הַתְּשׁוּבָה עַד שֶׁיִּשְׁהֶה בְּמִלְחוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתִּקּוּן, בְּחִינַת בְּרִית מֶלַח, כְּדֵי לְהַמְתִּיק מְרִירוּתוֹ וְלִפְלֹט כָּל הַדָּמִים כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הוּא בֵּין שְׁנֵי הֲדָחוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת מִקְוֵה מַיִם כַּנַּ"ל עַל-פִּי מַה שֶּׁמּוּבָא בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל. וּמְבֹאָר לְעֵיל כַּמָּה פְּעָמִים; שֶׁבִּתְחִלַּת הַתְּשׁוּבָה מַעֲלִין אֶת הָאָדָם לִבְחִינַת מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ וְאַחַר כָּךְ מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִשָּׁם כְּדֵי לְהַבְחִין וּלְהִצְטָרֵף וּלְהִזְדַּכֵּךְ, כִּי צָרִיךְ לָשׁוּב וְלַעֲבֹר בְּכָל אוֹתָן הַדְּרָכִים שֶׁהָיָה שָׁם בִּבְחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל כַּנַּ"ל: