ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות שבועות ב:ד

וְעַל-כֵּן אָמַר ה' יִתְבָּרַךְ לְהַמַּלְאָכִים שֶׁקִּטְרְגוּ עַל בְּרִיאַת הָאָדָם וְנִתְקַנְּאוּ בּוֹ, שֶׁהֵם אֵינָם יְכוֹלִים לִקְרוֹת שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּרוּאִים וְהָאָדָם יוֹדֵעַ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכוּ' וְכַמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ. כִּי כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁל כָּל הַבְּרוּאִים שֶׁקָּרָא הוּא כְּפִי הַשָּגָתוֹ אֶת שֵׁם ה' כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִים חִיּוּת עַל-יְדֵי שְׁמוֹתָם מִשֵּׁם ה' הַמְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת קָרָא אָז שֵׁם גַּם לַה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ שָׁם, עַיֵּן שָׁם: