ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות תערובות א:ה

וְזֶהוּ שֶׁאָסְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כַּמָּה דְּבָרִים רַק מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, אַף שֶׁאֵין בָּהֶם אִסּוּר מִן הַדִּין, כִּי מֵאַחַר שֶׁנִּדְמֶה לְהָעַיִן שֶׁהוּא אִסּוּר, אֲזַי נֶאֱסָר, כִּי נֶאֱחָז בּוֹ הָרָע עַיִן כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָסוּר אֲפִלּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל דָּבָר שֶׁאָסְרוּ בּוֹ מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן, אֲפִלּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים אָסוּר, כִּי הַקְּלִפָּה שֶׁהוּא הָאִסּוּר שׁוֹלֶטֶת בּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת רָע עַיִן כַּנַּ"ל: