ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות יין נסך ד:ב

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר הַיַּיִן מְאֹד מִמַּגַּע עַכּוּ"ם, כִּי הָעַכּוּ"ם נֶאֱחָזִין בְּהָרַע שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁעִקָּרָם הוּא תַּאֲוָה הַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן תֵּכֶף שֶׁהֵן נוֹגְעִין בְּהַיַּיִן, נִתְהַפֵּךְ הַיַּיִן לְרַע גָּמוּר, כִּי נֶאֱחָז בּוֹ הָרַע שֶׁל הָעַכּוּ"ם שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מִקְּדֻשַּׁת יִשְֹרָאֵל, שֶׁכְּלוּלִים בְּשִׁבְעִים נַפְשׁוֹת בֵּית יַעֲקֹב. וְעַל-כֵּן הוּא נֶאֱסָר תֵּכֶף לְיִשְֹרָאֵל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁגָּזְרוּ עַל יֵינָם מִשּׁוּם בְּנוֹתֵיהֶן, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי עַל-יְדֵי יֵינָם שֶׁל עַכּוּ"ם נִתְעוֹרֵר הָרַע שֶׁבּוֹ, שֶׁהוּא תַּאֲוַת נִאוּף, וְעַל-כֵּן גָּזְרוּ עַל יֵינָם מִשּׁוּם בְּנוֹתֵיהֶן וְכַנַּ"ל: