ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות גרים ג:כז

בִּשְׁבִיל זֶה יִתְרוֹ דַּיְקָא זָכָה לִתֵּן עֵצָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עַל דְּבַר הַמִּשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְאַתָּה תֶחֱזֶה וְכוּ'. כִּי יִתְרוֹ שֶׁהוּא גֵּר צֶדֶק שֶׁעִקַּר הִתְקָרְבוּתוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ הוּא עַל-יְדֵי הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן זָכָה לְהוֹסִיף בַּתּוֹרָה פָּרָשַׁת הַמִּשְׁפָּט שֶׁהִוא וְאַתָּה תֶחֱזֶה וְכַנַּ"ל. וְעַל-כֵּן נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מַתַּן תּוֹרָה לְפָרָשַׁת הַמִּשְׁפָּט, כִּי הָאֵשׁ שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה הִיא בְּחִינַת אֵשׁ הַמִּשְׁפָּט הַנַּ"ל, כִּי יִשְׂרָאֵל נִתְקָרְבוּ אָז לַה' יִתְבָּרַךְ: