ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות מילה ד:כז

וְעַל-כֵּן מָשִׁיחַ יִזְכֶּה לְמִשְׁפַּט אֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכַמָּה פְּסוּקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים. וּכְתִיב, יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם וְכוּ' לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט. כִּי מָשִׁיחַ יִזְכֶּה לְהַשֵּכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְמִשְׁפַּט אֱמֶת כַּנַּ"ל:

שַׁיָּךְ לְעֵיל:

וְעַל-כֵּן זִוּוּג נִקְרָא עוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרַע. כִּי עִקַּר הַזִּוּוּג בִּקְדֻשָּׁה הוּא לְיַחֵד וּלְחַבֵּר הַזְּמַן הַנֶּאֱחָז בְּהָאִשָּׁה כַּנַּ"ל לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ"ל. שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַהוֹלָדָה וְכַמּוּבָן בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל שֶׁל הָעִוֵּר שֶׁהָיָה בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ"ל. וְכֵן כָּל הַזְּקֵנִים בַּעֲלֵי הַזִכָּרוֹן כֻּלָּם הָיוּ בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְכָל אֶחָד הִתְפָּאֵר עַצְמוֹ בַּזִּכָּרוֹן שֶׁלּוֹ בְּעִנְיַן הַהוֹלָדָה. שֶׁזֶּה הִתְפָּאֵר שֶׁזּוֹכֵר חֲתִיכַת טַבּוּרוֹ וְזֶה הִתְפָּאֵר יוֹתֵר וְזֶה יוֹתֵר, עַד שֶׁהִתְפָּאֲרוּ בְּשֹׁרֶשׁ נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה קֹדֶם שֶׁנִּתְלַבְּשׁוּ בְּהַגּוּף וְזֶה הָעִוֵּר עָלָה עַל כֻּלָּם. וְאָמַר שֶׁזּוֹכֵר כָּל זֶה וְאֵינוֹ זוֹכֵר כְּלוּם וְכוּ' וּמִשָּׁם תַּכְלִית שֹׁרֶשׁ הַהוֹלָדָה, כִּי הוּא תַּכְלִית שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הַנְּשָׁמוֹת כַּמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל. נִמְצָא, שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַהוֹלָדָה מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְכַנַּ"ל: