ליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות צדקה ב:א

עַל-פִּי מַה שֶּׁמָּצָאתִי מֵחִדּוּשֵׁי רַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה עַל פָּסוּק, וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר. (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן צא) שֶׁיֵּשׁ חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה. וְחָכְמָה עִלָּאָה הִוא כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה. וְחָכְמָה תַּתָּאָה הִוא בְּחִינַת הַחָכְמוֹת וְהַחִיּוּת הַמְלֻבָּשׁ בְּכָל הָעוֹלָם. וְצָרִיךְ לְקַשֵּׁר חָכְמָה תַּתָּאָה בְּחָכְמָה עִלָּאָה. וּכְשֶׁאֵין הָאָדָם מְקַשֵּׁר שִׂכְלוֹ בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם לַה' יִתְבָּרַךְ זֶה בְּחִינַת וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוּד בֵּין חָכְמָה תַּתָּאָה לְחָכְמָה עִלָּאָה. וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה מִעוּט הַלְּבָנָה, אֲבָל הַצַּדִּיקִים הֵם מְקַשְּׁרִים חָכְמָה תַּתָּאָה בְּחָכְמָה עִלָּאָה, כִּי הֵם יְכוֹלִים לְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת וְהַשִּכְלִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם אֲפִלּוּ דִּבּוּרִים וְחָכְמוֹת שֶׁל הָרְשָׁעִים לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְקַשְּׁרִים חָכְמָה תַּתָּאָה בְּחָכְמָה עִלָּאָה. וּכְשֶׁמְּקַשְּׁרִים חָכְמָה תַּתָּאָה בְּחָכְמָה עִלָּאָה זֶה בְּחִינַת אִתְחַבַּר מַלְכָּא בְּמַלְכָּא. וּכְדֵין כָּל נְהִירוּ וְכָל חֵידוּ וְכָל שְׁלִימוּ אִשְׁתַּכַּח. וּכְדֵין, וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה דְּאִתְרָבִיאַת סִהֲרָא. וַאֲזַי נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים וְנִתְבַּטְּלִין וְהַכֹּל עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק דַּיְקָא, כִּי הוּא יָכוֹל לְקַשֵּׁר חָכְמָה תַּתָּאָה בְּחָכְמָה עִלָּאָה. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהַצַּדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי יֵשׁ צַעַר גָּדוֹל לַה' יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ, כַּד מִית מֹשֶׁה צָוַח קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וַי מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הָעִנְיָן הֵיטֵב וְתִרְאֶה נִפְלָאוֹת: