ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות בית הכנסת ו:יט

וְעִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁכָּן הָיָה בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּלֵךְ עִמָּם בַּמִּדְבָּר שֶׁפֵּרְקוּהוּ וְהֶעֱמִידוּהוּ בְּכָל פַּעַם וְהוּא מְרַמֵּז עַל הַחָרְבָּן וְהַגָּלוּת שֶׁכָּל קִיּוּמֵנוּ הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת תִּקּוּנֵי הַמִּשְׁכָּן הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת (שְׁמוֹת לח) אֵלֶּה פְּקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכָּן מִשְׁכַּן בְּבִנְיָנוּ מִשְׁכָּן בְּחֻרְבָּנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּהַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים וּבְתִקּוּן מח) וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שְׁמוֹת רַבָּה פֶּרֶק נא), לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מִשְׁכָּן? שֶׁמִּתְמַשְׁכֵּן בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שֶׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ כְּשֶׁרָאָה עֹצֶם הִתְגַּבְּרוּת וְהִתְגָּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, עַל-כֵּן עָשָׂה תִּקּוּן כָּזֶה שֶׁאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה יִגְמֹר תָּמִיד אֶת שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁתָּבוֹא הַגְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁתִּהְיֶה עַל יָדוֹ בִּבְחִינַת מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, הַיְנוּ שֶׁיּוּכְלוּ יִשְׂרָאֵל לְעוֹרֵר בְּכָל פַּעַם בְּחִינַת הַתְּפִלָּה הַנַּ"ל עַד שֶׁיַּמְשִׁיכוּ בְּכֹחוֹ בְּכָל פַּעַם כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, עַד שֶׁיְּעוֹרְרוּ הָרֵיחַ טוֹב וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיָּבֹא עַל-יְדֵי זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם עַל פָּסוּק, "וַיַּרְא מְנוּחָה כִּי טוֹב וְכוּ' עַד וַיְהִי לְמַס עוֹבֵד וְכוּ'", עַיֵּן שָׁם: