ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות שבת ז:נו

וְעַל-כֵּן בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּא בְּסוֹף סֻכּוֹת עוֹשִֹים תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים עִם הָעֲרָבָה בְּעַצְמָהּ שֶׁנּוֹטְלִין אָז, כִּי עַל-יְדֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל יְמֵי הַסֻּכּוֹת עִם הַד' מִינִים שֶׁקָּשְׁרוּ הָעֲרָבָה לְמַעְלָה כַּנַּ"ל, פָּעֲלוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁעַתָּה יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן גָּדוֹל עִם הָעַרְבֵי נַחַל בְּעַצְמָן. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד הַנֶּעֱלָם בַּמַּאֲמַר הַסָּתוּם הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנּוֹטְלִין הָעֲרָבָה לְבַד בְּיוֹם ז' שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁהוּא הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, כִּי כְּבָר תִּקְּנוּ הַפּוֹשְׁעֵי יִשְֹרָאֵל עַד שֶׁנִּתְגַּלֶּה גַּם בָּהֶם כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מֵהֶעֱלֵם אֶל הַגִּלּוּי:

וְעַתָּה תִּרְאֶה נִפְלָאוֹת, שֶׁזֶּהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סֻכָּה מד), שֶׁנְּטִילַת וַחֲבִיטַת הָעֲרָבָה בְּיוֹם זֶה הוּא מִנְהַג נְבִיאִים, מִנְהַג נְבִיאִים דַּיְקָא, כִּי כְּבָר מְבֹאָר לְעֵיל (בְּאוֹת לז) שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים כְּלוּלִים בִּבְחִינַת יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקוּדָה הַתַּחְתּוֹנָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן תִּקּוּן הָעֲרָבָה שֶׁהֵם בְּחִינַת פּוֹשְׁעֵי יִשְֹרָאֵל שֶׁהֶחֱזִירוּם בִּתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל הוּא עַל-יְדֵי הַנְּבִיאִים דַּיְקָא שֶׁהֵם בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ שֶׁעִקַּר תִּקּוּן דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה עַל-יָדוֹ, כִּי הוּא מַמְשִׁיךְ עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁהוּא לִמְצוֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם וְכוּ', בִּבְחִינַת וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ וְכוּ' כַּנַּ"ל: