ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות סוכה ב:ג

וְעַל-כֵּן מַרְבִּין בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הָיוּ מִתְפָּאֲרִין אָז שֶׁזָּכוּ לִהְיוֹת נְקִיִּים מֵעֲווֹנוֹת, (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם) זְקֵנִים מֶה הָיוּ אוֹמְרִים:

אַשְׁרֵי זִקְנוּתֵנוּ שֶׁכִּפְּרָה וְכוּ'. כִּי עִקַּר שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּסֻכּוֹת הוּא רַק עַל-יְדֵי שֶׁזָּכוּ לְהִזְדַּכְּכוּת הַדָּמִים שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִמְתָּק הַיַּיִן וְנִמְזָג בְּמַיִם כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אָנוּ לְיָ"הּ וּלְיָ"הּ עֵינֵינוּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמֹּחִין, בְּחִינַת קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה שֶׁהֵם יָ"הּ: