ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות נפילת אפים ד:כד

כִּי אֵין בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה אֶלָּא מַשֶּׁהוּ, שֶׁזֶּה הַמַּשֶּׁהוּ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג, שֶׁהוּא סוֹד נְקֻדַּת חֲצוֹת לַיְלָה, סוֹד קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, סוֹד תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע שֶׁזֶּהוּ הַסּוֹד לֹא יִתְגַּלֶּה עַד שֶׁיָּבֹא מָשִׁיחַ בֶן דָּוִד בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, שֶׁאָז תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, עַל-יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וְאָז יָאִיר עָלֵינוּ הֶאָרַת הַכֶּתֶר שֶׁיַּשִּיג מָשִׁיחַ, בִּבְחִינַת וְעַד עַתִּיק יוֹמִין מְטָא וְכוּ' (דָּנִיאֵל ז) וְעַל-כֵּן אָז נֶאֱמַר, "כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן וְכוּ'" (יְשַׁעְיָה נב) וְאָז יִהְיוּ נִכְלָלִים משֶׁה וְדָוִד בְּיַחַד, כִּי מָשִׁיחַ יִהְיֶה כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה, רְדִיפָה וּמְעַכֵּב, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת וֶאֱמוּנָה, כִּי הַמְעַכֵּב הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּעַכֵּב הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, וּכְשֶׁזּוֹכִין שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִין שְׁנֵיהֶם יַחַד אָז עִקַּר הַשְׁגָּחַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָז יִהְיֶה בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ, שֶׁיִּהְיֶה כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם, מִמּשֶׁה וְדָוִד כַּנַּ"ל, וְאָז יִתְתַּקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלֵמוּת וְכָל זֶה נִזְכֶּה עַל-יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה תִּהְיֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה, בְּחִינַת כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וְעַל-יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לַהַשָּגָה הַנַּ"ל כַּנַּ"ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן: