ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות תפלה ד:א

עַל-פִּי הַמַּעֲשֶׂה נוֹרָאָה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת מִתְּחִלָּתָהּ וְעַד סוֹפָהּ:

וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה בְּצִבּוּר, דְּהַיְנוּ בַּעֲשָׂרָה כִּי מְבֹאָר שָׁם שֶׁהַמֶּלֶךְ עִם אֲנָשָׁיו הָיוּ עֲשָׂרָה, שֶׁהֵם הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה, הַבַּת מַלְכָּה וְהַתִּינוֹק, הַמֵּלִיץ וְהָאוֹהֵב נֶאֱמָן, הַמְמֻנֶּה וְכוּ' וְהֵם בְּחִינַת עוֹלַם הַתִּקּוּן וְהִנֵּה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת יָכוֹל לְהָבִין מְעַט שֶׁסּוֹד מַעֲשֶׂה זֹאת נוֹגֵעַ בְּעִנְיַן מִיתַת הַמְּלָכִים וּשְׁבִירַת כֵּלִים וְתִקּוּנָן וּכְבָר אָמַרְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ מוֹצְאִין בְּהַמַּעֲשִׂיּוֹת הוּא רַק רֶמֶז בְּעָלְמָא, פָּחוֹת מִטִּפָּה מִן הַיָּם וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרֵנוּ לְכַוֵּן הָאֱמֶת, הַיְנוּ שֶׁזֶּה אֱמֶת שֶׁגַּם עִנְיָן זֶה נִרְמָז בְּסוֹד הַמַּעֲשִׂיּוֹת אֲבָל סוֹד גּוּף הַמַּעֲשֶׂה בְּעֶצֶם רָחוֹק וְנִשְׂגָּב מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ כִּי גָּאוּ הַמַּיִם נַחַל נוֹבֵע אֲשֶׁר לֹא נוּכַל לַעֲבֹר בּוֹ: