ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות תפילין ו:יט

וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַנּוֹתֵן לַשֶֹּכְוִי בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה, כִּי לַיְלָה סִטְרָא דְּמוֹתָא שלטא שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן מִפְּגַם הָעֲנָוָה וְכַנַּ"ל וְאוֹר יוֹם זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָּה, בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁנִּחְיֶה הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת כַּנַּ"ל, אֲבָל צְרִיכִין הַבְחָנָה גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא יִטְעֶה בֵּין יוֹם לְלַיְלָה שֶׁלֹּא יַהֲפֹךְ הָאֱמֶת, כִּי צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָצֵל וְכוּ' כַּנַּ"ל וְכֵן לְהֵפֶךְ לִפְעָמִים נִמְצָא אֶחָד שֶׁמִּשְֹתָּרֵר וּמִתְגַּדֵּל אֶת עַצְמוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם וּבֶאֱמֶת הוּא נִלְכָּד בְּגֵאוּת, עַל-כֵּן צְרִיכִין הַבְחָנָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם לְלַיְלָה בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ בֵּין מָוֶת לְחַיִּים לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה בֶּאֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אַדְמוּ"ר זַ"ל שֶׁצְּרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה וְכַנַּ"ל: