ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות תפילין ו:י

וְעַל-כֵּן עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים יִהְיֶה עַל-יְדֵי זֶרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹף סוֹטָה) וּתְחִיַּת הַמֵּתִים בָּא עַל-יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב אֵלִיָּהוּ זֶה פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, כִּי תְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁהוּא עֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת אַהֲרֹן שֶׁזָּכָה לַכְּהֻנָּה עַל-יְדֵי רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק בֶּאֱמֶת בְּשִֹמְחָה, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים כַּנַּ"ל: