ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר ה:י

כִּי עַל הַבָּנִים חָל הַתִּקּוּן, כִּי עִקַּר הוּא הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁצְּרִיכִין לְתַקְּנוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ״ל. וְהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת רַחֲמָנוּת שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵאָב לְבֵן, כְּמוֹ שֶׁמְבאָֹר שָׁם עַל מַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (בראשית רבה נד, ב): ״עַד כָּאן רַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן״. וְזֶהוּ (ישעיה לח, יט): ״אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ״, כִּי הַדַּעַת וְהָרַחֲמָנוּת הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ״ל.

וְעַל־כֵּן הַבֵּן דַּיְקָא עוֹסֵק בְּתִקּוּן אֲבוֹתָיו, כִּי הוּא צָרִיךְ לְתַקֵּן הַדַּעַת הַנִּמְשָׁךְ מֵאָב לַבֵּן שֶׁמִּשָּׁם נוֹלָד, שֶׁהַכֹּל נִתַּקֵּן עַל־יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ״ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר שֶׁל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁהוּא עִקַּר הַתִּקּוּן, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּא הָאָדָם לָעוֹלָם.

וּבִשְׁבִיל זֶה עִקַּר הַחִיּוּב וְהַמִּצְוָה לְהַשְׁאִיר בָּנִים אַחֲרָיו, הַכֹּל בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַדַּעַת הַנַּ״ל, שֶׁהוּא תִּקּוּן הָאֱמוּנָה שֶׁמִּתְבָּרֶרֶת מִדּוֹר לְדוֹר, בִּבְחִינַת (תהלים ק, ה): ״וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ״, בְּחִינַת (שם קמה, ד): ״דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וְכוּ׳״, בְּחִינַת (שם קיט, צ): ״לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ״, שֶׁעִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם מִדּוֹר לְדוֹר, בְּחִינַת ״כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד״, הוּא רַק בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הָאֱמוּנָה שֶׁמִּתְבָּרֶרֶת מִדּוֹר לְדוֹר, בְּחִינַת ״לְדוֹר וָדוֹר אֱמוּנָתֶךָ״ וְכַנַּ״ל.

בָּרוּךְ ה׳ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.