ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר ה:א

יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר (שלחן ערוך ארח חיים סימן א׳).

עַל פִּי הַתּוֹרָה ״תִּקְעוּ תּוֹכָחָה״ בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ח׳, עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה מֵרֵישָׁא לְסֵיפָא.

וְהַיּוֹצֵא לָנוּ מִשָּׁם בְּקִצּוּר לְעִנְיָנֵנוּ, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַבַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין, כְּמוֹ פִּנְחָס בְּעֵת שֶׁהָיָה מַעֲשֵׂה זִמְרִי וְכוּ׳.

כִּי כָּל הַקִּלְקוּלִים, חַס וְשָׁלוֹם, הֵם עַל־יְדֵי בְּחִינַת ״וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם וְכוּ׳״ (בראשית ג, א), שֶׁעלַ־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי קִלְקוּל הַמֹּחַ.

כִּי הַדַּעַת שֶׁבַּמֹּחַ שֶׁכָּלוּל מִשְּׁלשָׁה מֹחִין, הוּא בְּחִינַת שָׁלשׁ מְחִיצוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי הַתַּאֲוָה הַזֹּאת, אַךְ כְּשֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא יוֹנֵק מֵהָרַחֲמָנוּת, שֶׁהוּא הַדַּעַת וְכוּ׳, אֲזַי נִקְטַן הַדַּעַת וְכוּ׳, וּמִשָּׁם הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוָה הַזֹּאת, חַס וְשָׁלוֹם.

וְאָז הַתְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא רוֹצָה לְבוֹלְעָהּ, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי צְרִיכִין בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין וְכוּ׳.

וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים וְנִתְרַבֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ.

שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ נְבוּאָה וְכוּ׳, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה.

שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֶרֶת הָאֱמוּנָה לְהַאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁעִקָּרוֹ נִתְגַּלָּה עַל־יְדֵי מַתַּן תּוֹרָה שֶׁאָז זָכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְרוּחַ נְבוּאָה וְכוּ׳.

וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל לֶעָתִיד, בִּבְחִינַת (תהלים צב, ג): ״לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת״, בְּחִינַת (איכה ג, כג): ״חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ״.

וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא לְגַלּוֹת הַהַשְׁגָּחָה וְכוּ׳.

וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשַׁךְ הַשִּׁיר חָדָשׁ שֶׁל נִפְלָאוֹת וְכוּ׳, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן.

שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵיחַ, בְּחִינַת יִרְאָה, עַל מְזוֹנָא דְּגוּפָא וְכוּ׳, בִּבְחִינַת (בראשית כה, כו): ״וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וְכוּ׳״.

עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב, כִּי נוֹרָא הוּא מְאֹד.