ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר ד:ה

וְזֶה בְּחִינַת קִימַת חֲצוֹת.

שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה לְהִתְאַבֵּל מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת מִן הַחִצּוֹנִים וְהַקְּלִפּוֹת הַנַּ״ל, כַּיָּדוּעַ בַּכַּוָּנוֹת (פרי עץ חיים חצות פרק א).

כִּי כְּשֶׁמִּתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ כְּאִלּוּ עוֹסֵק בְּבִנְיָנוֹ, כִּי ״כָּל הַמִּתְאַבֵּל וְכוּ׳, זוֹכֶה וְרוֹאֶה בּשְִׂמחְתָהָּ״ (תענית ל.), וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם עִקַּר אוֹר הַפָּנִים שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים, שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לַעֲלוֹת אֶל הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי ה׳ כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ״ל.

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר אוֹר הַפָּנִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לָקוּם בַּחֲצוֹת וּלְהִתְאַבֵּל מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְפִי בְּחִינָתוֹ לִרְאוֹת בְּשִׂמְחָתָהּ וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ מִשָּׁם חִיּוּת מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁמֵּאִיר שָׁם – לְהַחֲיוֹת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת וְכַנַּ״ל.

וְזֶה שֶׁמַּזְכִּירִין עֲלִיַּת רְגָלִים בְּתִקּוּן חֲצוֹת, בַּמִּזְמוֹר ״כְּאַיָּל תַּעֲרֹג״ (תהלים מב), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ה): ״אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְכוּ׳ כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים״; שֶׁהוּא מַה שֶּׁהָיוּ עוֹלִין בָּרֶגֶל לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם.

וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ״פָּנִים״ שֶׁמַּזְכִּירִין שָׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: ״מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וְכוּ׳ כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו וְכוּ׳״. וְכֵן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים (שם יב, ובמזמור מג, ה), כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, שֶׁהֵם הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁהָיוּ עוֹלִין בָּהֶם לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים, כַּנַּ״ל.

וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בַּחֲצוֹת, כִּי כָּל אוֹת וְאוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כֻּלָּם הֵם שִׁעוּרִים וְצִמְצוּמִים קְדוֹשִׁים לְהַשִּׂיג אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (באות ג׳).

וְעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁעוֹסְקִין אָז בַּלַּיְלָה נִמְשָׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (חגיגה יב:), וְעַל־יְדֵי הַחֶסֶד הַזֶּה קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַמַּלְכוּת וּבוֹנִין אוֹתָהּ בִּשְׁלֵמוּת בַּעֲלִיַּת השַַּׁחַר, בִּבְחִינַת (ישעיה טז, ה): ״וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא״, כַּנַּ״ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ״ל (אות ו), וְכַמּוּבָן בַּכַּוָּנוֹת (פרי עץ חיים שם).