ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר ד:א

יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר. ״שִׁוִּיתִי ה׳ לְנֶגְדִּי תָמִיד וְכוּ׳״ (שלחן ערוך ארח חיִים סימן א׳ סעיף א׳).

עַל פִּי הַתּוֹרָה ״מֵישְׁרָא דְסַכִּינָא וְכוּ׳״ בְּסִימָן ל׳, עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה.

וְהַכְּלָל, כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד מְאֹד אַחַר רַבִּי אֲמִתִּי הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מֻפְלֶגֶת מְאֹד, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בּוֹ הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת.

כִּי הַשָּׁגוֹת אֱלֹקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׁיג כִּי אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה צִמְצוּמִים וְכוּ׳, שֶׁהֵם בְּחִינַת סִבוּבִים וְהַקְדָּמוֹת, כְּמוֹ הַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹמֵד עִם הַתִּינוֹק וְכוּ׳.

וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁהוּא חוֹלֶה בְּיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, דְּהַיְנוּ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹת אוֹתוֹ גַּם כֵּן, וְיוּכַל לְסַבֵּב עִמּוֹ גַּם כֵּן עַד שֶׁיַּכְנִיס בּוֹ הַשָּׁגוֹת אֱלֹקוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית וְכוּ׳.

וּמְבֹאָר שָׁם, שֶׁאֵלּוּ הַצִּמְצוּמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַהַקְדָּמוֹת וְכוּ׳, שֶׁעַל יָדָם בָּאִים לַהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, הֵם בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה, בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, בְּחִינַת (תקון ע): ״שִׁיעוּרִין דְאַתְוָון דְּאוֹרַיְתָא״.

בְּחִינַת: ״שַׂעֲרָא אוּכְמָא״, ״שַׂעֲרָא בְּעִגּוּלָא״, בְּחִינַת (שיר־השירים א, ה): ״שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה״, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: ״אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית וְכוּ׳״ (ברכות כו:).

וּצְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת הַמַּלְכוּת וְכוּ׳ עַל־יְדֵי אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים וְכוּ׳.

וְלִפְעָמִים נוֹפֶלֶת הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת ד׳, לְהָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁהֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת.

וּמִי יוּכַל לִסְבּוֹל אֶת קוֹל הַצְּעָקָה כְּשֶׁנּוֹפֶלֶת הַמַּלְכוּת בֵּינֵיהֶם, בְּחִינַת (קהלת ט, יז): ״זַעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים״, שֶׁהַכְּסִיל רוֹצֶה לְהִתְחַכֵּם וְכוּ׳. וּצְרִיכִין לְחָתְכָהּ מֵהֶם, בִּבְחִינַת ״חֲתָּכוֹ לְאַרְבַּע״, וְזֶה עַל־יְדֵי הַחֶסֶד שֶׁמִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַתּוֹכֵחָה וְכוּ׳. עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב.