ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר ג:ד

וְזֶהוּ שֶׁנִּסְמַךְ שָׁם בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ: ״שִׁוִּיתִי ה׳ לְנֶגְדִּי תָּמִיד״ זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, כִּי אֵין דּוֹמֶה יְשִׁיבַת הָאָדָם וּתְנוּעוֹתָיו וְכוּ׳, כַּמְבֹאָר בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ.

הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְהוּא יוֹשֵׁב וְעוֹמֵד וְכוּ׳ תָּמִיד לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכוּ׳. כִּי זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין הַשַּׁחַר, עַל־יְדֵי קִימַת חֲצוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הַדַּעַת וְכוּ׳ כַּנַּ״ל, עַד שֶׁזּוֹכִין לִידִיעָה שְׁלֵמָה שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ״ל.

וְעַל כֵּן נִסְמַךְ בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ ״שִׁוִּיתִי ה׳ לְנֶגְדִּי תָּמִיד וְכוּ׳״, דְהַיְנוּ לֵידַע שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ – לְהִתְעוֹרְרוּת הַשַּׁחַר, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא כַּנַּ״ל, כִּי זוֹכִין לִידִיעָה שְׁלֵמָה בְּלֵב שָׁלֵם שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ עַל־יְדֵי הַדַּעַת שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי קִימַת חֲצוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לִמּוּד הַפּוֹסְקִים, בְּחִינַת: ״חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ״ כַּנַּ״ל.

וְזֶהוּ: ״לְהוֹדוֹת לָךְ״, בְּחִינַת: ״אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ״ הַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ״ל, שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל־יְדֵי חֲצוֹת כַּנַּ״ל.

וְקִימַת חֲצוֹת זֶהוּ עִקַּר בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשַּׁחַר הַנֶּאֱמַר בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ. כִּי הָעִקָּר לָקוּם בַּחֲצוֹת, וְגַם מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בַּחֲצוֹת, כְּשֶׁמִתְגַּבֵּר עַל כָּל פָּנִים לַעֲמֹד קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה, עַל־יְדֵי־זֶה פּוֹתֵחַ שְׁבִילֵי הַשֵּׁכֶל וְכוּ׳, לְפִי בְּחִינָתוֹ כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָדַעַת בְּלֵב שָׁלֵם שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, כִּי נִסְתַּלְּקִין הַקֻּשְׁיוֹת הַנַּ״ל כַּנַּ״ל. וְעַל־כֵּן נִסְמַךְ לָזֶה: ״שִׁוִּיתִי ה׳ לְנֶגְדִּי תָמִיד וְכוּ׳״, דְּהַיְנוּ לָדַעַת שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא כַּנַּ״ל.

כִּי עִקַּר הִתְעוֹרְרוּת הַשַּׁחַר הוּא בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהִתְפַּלֵּל בְּשַׁחֲרִית בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה בְּלֵב שָׁלֵם.

כִּי עַל־יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשַּׁחַר שֶׁעוֹסְקִין אָז בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִפְתָּחִין שְׁבִילֵי הַשֵּׁכֶל וְזוֹכִין לְבַטֵּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְאָז זוֹכִין לְדַעַת שָׁלֵם שֶׁמְּלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ״שִׁוִּיתִי ה׳ לְנֶגְדִּי תָמִיד וְכוּ׳״, כַּנַּ״ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיּוֹדְעִין בְּלֵב שָׁלֵם שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה. כִּי כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עוֹמֵד עָלָיו בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְשׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו, אֲזַי בְּוַדַּאי יִתְלַהֵב מְאֹד בִּתְפִלָּתוֹ וִידַקְדֵּק מְאֹד לְכַוֵּן דְּבָרָיו, כַּמְבֹאָר לְעֵיל.

וְלִידִיעָה זוֹ בְּלֵב שָׁלֵם שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ זוֹכִין עַל־יְדֵי קִימַת חֲצוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשַּׁחַר כַּנַּ״ל.

נִמְצָא, שֶׁקִּימַת חֲצוֹת מְסֻגָּל לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה. וְכֵן מוּבָן בְּכַוָּנַת הָאֲרִ״י זַ״ל שֶׁקִּימַת חֲצוֹת הוּא תִּקּוּן והֲַכנָהָ לִתְפִלָּה.