ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות סעודה ה:יב

וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לוֹמַר דִּבְרֵי תּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן, כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל שֻׁלְחָן שֶׁלֹּא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים. שֶׁנֶּאֱמַר, כִּי כָל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם. כִּי כְּשֶׁאֵין אוֹמְרִים דִּבְרֵי תּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר מִבְּחִינַת בְּגָדִים צוֹאִים. וְעַל-כֵּן נֶאֱמַר עַל זֶה, כִּי כָל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ וְכוּ'. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זִבְחֵי מֵתִים, דְּהַיְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִוא עִקַּר סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁנִּמְשַׁךְ עַל-יְדֵי חֵטְא הָאֲכִילָה שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּנַּ"ל. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת וְכוּ' וְכַנַּ"ל: