ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות משא ומתן ד:יב

וּבִשְׁבִיל זֶה כְּשֶׁנֵּעוֹרִים בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן כֹּחַ הָרְאוּת כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה שֶׁתְּלוּיָה בָּזֶה כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן עוֹסְקִים אָז לוֹמַר הָרֵאשִׁית וְהַסּוֹף שֶׁל כָּל סִדְרָא וְשֶׁל כָּל סֵפֶר בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כְּדֵי לְחַבֵּר הָאַחֲרִית בָּרֵאשִׁית, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חִבּוּר סוֹף הַתּוֹרָה בִּתְחִלָּתָהּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַהַשְׁגָּחָה בְּרָצוֹא וָשׁוֹב כַּנַּ"ל: