ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות ברכת הפרות ד:טז

וְעַל-כֵּן אָנוּ מְבַקְּשִׁין, יְהִי רָצוֹן שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ. כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל הַמּוֹנְעִים בְּחִינַת חוֹבְלִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת נֹעַם כִּי אִם עַל-יְדֵי שִׂמְחָה שֶׁהִוא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי עַל-יְדֵי שִׂמְחָה בְּחִינַת נְגִינָה, בְּחִינַת נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ וְכוּ'. עַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל: