ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות ברכת הריח ג:ח

וְזֶה בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁאָז יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל בִּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי מָשִׁיחַ יִפְקַח עֵינֵי כֻּלָּם לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כִּי תִמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה לָדַעַת אֶת ה' וְכוּ'. וְעַל-כֵּן נִקְרָא מָשִׁיחַ עַל שֵׁם שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טֹבִים. כִּי עַל-יְדֵי בְּחִינַת הָרֵיחַ בְּחִינַת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל-יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ חִיּוּת הַנְּשָׁמָה, כִּי הָרֵיחַ הוּא בְּחִינַת הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַבִּטּוּל. שֶׁעַל-יְדֵי זֶה, הַיְנוּ עַל-יְדֵי הָרְשִׁימָה וְהַזְּרִיחָה שֶׁל הַבִּטּוּל עִקַּר הֶאָרַת הַדַּעַת לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בְּחִינַת אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים וְכוּ', כַּמּוּבָא בַּמַּאֲמָר אָנֹכִי, עַיֵּן שָׁם. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת. כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת חֹטֶם, בְּחִינַת רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה', בְּחִינַת וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה', כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת שֶׁיִּהְיֶה עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ זֶה בְּחִינַת רֵיחַ. שֶׁהוּא בְּחִינַת זְרִיחָה וּרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל כַּנַּ"ל. שֶׁעִקַּר יְדִיעַת וְהַשָּגַת אֱלֹקוּת הוּא עַל-יְדֵי זֶה בְּחִינַת לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טֹבִים וְכוּ' כַּנַּ"ל שֶׁזֶּה נִזְכֶּה בִּשְׁלֵמוּת עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. וְעַל-כֵּן נִקְרָא מָשִׁיחַ עַל שֵׁם הָרֵיחַ הַטּוֹב שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְכַנַּ"ל: