ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות ברכת הריח ג:ד

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבָרְכִין עַל הָרֵיחַ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא. וְאָז מִתְעַנְּגִין עַל ה' וּמִתְדַּבְּקִין בַּה' בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת וְהַבִּטּוּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִי שֶׁזּוֹכֶה לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת כָּרָאוּי, כִּי שַׁבָּת הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא כֻּלּוֹ טוֹב וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן מִצְוָה גְּדוֹלָה לֶאֱכֹל בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'. כִּי אֲכִילַת שַׁבַּת-קֹדֶשׁ הִיא כֻּלָּהּ אֱלֹקוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שַׁבָּת שֶׁהִוא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא אָז זוֹכִין עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה', בְּחִינַת וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹקִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁיּוֹצֵא הַשַּׁבָּת וְנִסְתַּלְּקָה הַנְּשָׁמָה הַיְתֵרָה שֶׁל שַׁבָּת. זֶה בְּחִינַת שֶׁשָּׁבִין מִן הַבִּטּוּל מִבְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא וַאֲזַי לֹא נִשְׁאָר רַק הָרְשִׁימוּ. אֲזַי מְחַיִּין עַצְמָן עַל-יְדֵי הָרֵיחַ טוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת רְשִׁימָה וּזְרִיחָה מִבְּחִינַת הַבִּטּוּל כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא וְכוּ' כַּנַּ"ל. כִּי אַחַר שֶׁשָּׁבִין מִבְּחִינַת הַבִּטּוּל מְחַיִּין עַצְמָן רַק עַל-יְדֵי הֶאָרַת הָרְשִׁימוּ כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת רֵיחַ כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן מְבָרְכִין עַל הָרֵיחַ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת כַּנַּ"ל: