ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות הלואה ה:ב

וְעַל כֵּן אָסוּר לְהַלְווֹת בְּלֹא כְּתָב, דְּהַיְנוּ שְׁטָר. כִּי הַכְּתָב הוּא בִּשְׁבִיל זִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "כְּתָב זֹאת זִכָּרוֹן וְכוּ'". וְעִקַּר הַשִּׁכְחָה וְהַזִּכָּרוֹן הוּא בְּתוֹךְ הַזְּמַן. כִּי לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, בִּבְחִינַת אַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת שָׁם אֵין שַׁיָּךְ שִׁכְחָה וְזִכָּרוֹן מֵאַחַר שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי הַשִּׁכְחָה הִוא רַק בִּרְבוֹת הַזְּמַן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, בִּרְבוֹת הַיָּמִים הַכֹּל נִשְׁכָּח. וְעִקַּר הַשִּׁכְחָה הַתְּלוּיָה בַּזְּמַן הִוא מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַיְמֵי רַע עַל הַיְמֵי טוֹב שֶׁמִּשָּׁם הַשִּׁכְחָה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מֵהָרַע שֶׁנֶּאֱחָז מֵהִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַשִּׁכְחָה וְעַל כֵּן צְרִיכִין כְּתָב לְזִכָּרוֹן. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַכְּתָב שֶׁהוּא לְזִכָּרוֹן, הוּא לְהַגְבִּיר הַטּוֹב וּלְהַכְנִיעַ הַיְמֵי רַע עַל כֵּן אָסוּר לְהַלְווֹת בְּלֹא שְׁטָר. כִּי עִקַּר סִלּוּק הַחוֹבוֹת הוּא עַל יְדֵי שֶׁהִגְבִּיר הַטּוֹב עַל הַיְמֵי רַע שֶׁזֶּה נַעֲשֶֹה עַל יְדֵי כְּתָב דַּיְקָא שֶׁהוּא לְזִכָּרוֹן וְכַנַּ"ל. כִּי סִלּוּק הַחוֹב הוּא מִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, פְּרִיעַת בַּעַל חוֹב מִצְוָה, כִּי סִלּוּק הַחוֹב נַעֲשֶֹה עַל יְדֵי שֶׁזָּכָה לְהַשִּיג הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה לְסַלֵּק הַחוֹב שֶׁנַּעֲשָֹה מֵהִתְגַּבְּרוּת הַטּוֹב עַל הָרַע שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי בְּחִינַת כְּתָב שֶׁהוּא לְזִכָּרוֹן וְכַנַּ"ל:

וְעַל כֵּן זֶה שֶׁנּוֹפֵל לְהַלְוָאוֹת נוֹפֵל לְעַבְדוּת בְּחִינַת עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה , כִּי עַבְדוּת בְּחִינַת אָרוּר כְּנַעַן, בְּחִינַת אָרוּר הַנֶּאֱמַר אֵצֶל הַנָּחָשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲרוּרָה הָאֲדָמָה וְכוּ', בְּחִינַת בְּזֵעַת אַפֶּיךָ וְכוּ' שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַיְגִיעוֹת וְהָעַבְדוּת שֶׁל הַפַּרְנָסָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹּא הִתְגַּבֵּר לְהַכְנִיעַ הַיְמֵי רַע כְּנֶגֶד הַיְמֵי טוֹב וְאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר, "אֱוִיל בַּיּוֹם יִוָּדַע כַּעֲסוֹ". 'בַּיּוֹם' דַּיְקָא בְּחִינַת כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ וְכוּ' 'בְּיוֹם' דַּיְקָא. כִּי עִקַּר הַפְּגָם הִגִּיעַ בְּהַיּוֹם שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא הַטּוֹב שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לְהַגְבִּירוֹ עַל הָרַע וְכוּ'. וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַהַלְוָאוֹת שֶׁהֵם מֵחֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן עִקַּר הַשִּׁעְבּוּד עַל יְדֵי הַשְּׁטָר שֶׁאָז יָכוֹל לְהוֹצִיא מִמְּשֻׁעְבָּדִים, כִּי הַכְּתָב מַכְנִיעַ הָרַע לְגַבֵּי הַטּוֹב עַד שֶׁמֻּכְרָח לְסַלֵּק לוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִכְפֹּר בּוֹ, כִּי כָּל עִכּוּב הַסִּלּוּק וְהַהַכְחָשׁוֹת נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁהָרַע מִתְגַּבֵּר אַחַר כָּךְ:

כָּל כָּךְ עַד שֶׁמּוֹנְעוֹ מִלְּסַלֵּק בִּשְׁעָתוֹ בִּבְחִינַת לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם שֶׁמְּכַנֶּה הַפָּסוּק כָּל רִשְׁעַת הָרָשָׁע בְּשֵׁם לֹוֶה רָשָׁע וְכוּ', כִּי עִקַּר הָרִשְׁעֻת נִמְשָׁךְ מֵהִתְגַּבְּרוּת הַיְמֵי רַע עַל הַיְמֵי טוֹב שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַהַלְוָאוֹת וְעִכּוּב הַסִּלּוּק וְכַנַּ"ל וּלְהַכְנִיעַ כָּל זֶה עַד שֶׁיֻּכְרַח לְסַלֵּק וּלְהַכְנִיעַ הַיְמֵי רַע לְגַבֵּי הַטּוֹב הוּא עַל יְדֵי הַכְּתָב לְזִכָּרוֹן שֶׁהוּא הַשְּׁטָר וְכַנַּ"ל וְעַל כֵּן הִזְהִירָה הַתּוֹרָה, "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה וְכוּ' אֶת הֶעָנִי וְכוּ' לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא תְשִֹימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ", כִּי צְרִיכִין לְרַחֵם עַל הֶעָנִי שֶׁלֹּא לִהְיוֹת עָלָיו כְּנוֹשֶׁה לְהוֹצִיאוֹ מִכְּלַל בַּעַל חוֹב וְכַנַּ"ל: