ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות ערב ב:ו

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הֶעָרֵב, שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת, שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּעְבֵּד בְּלֹא קִנְיָן. הֲרֵי הַחוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ', כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הִלְוָה לוֹ וְהַלּוֹוֶה אֵינוֹ מְשַׁלֵּם לְהַמַּלְוֶה וְזֶה מֵחֲמַת בְּחִינַת רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת, שֶׁמֵּחֲמַת בְּחִינָה זוֹ אֵין הַלּוֹוֶה מְשַׁלֵּם לְהַמַּלְוֶה, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְאַחֲזוּ שָׁם הַחִיצוֹנִים בְּהַלּוֹוֶה אוֹ בְּמָמוֹנוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת רַגְלִין וְכוּ', וּמֵחֲמַת זֶה אֵין הֶעָרֵב אָז מִשְׁתַּעְבֵּד, כִּי כְּבָר אֵינוֹ מֵאִיר הָרוּחַ נְדִיבָה, אַדְּרַבָּא, כְּבָר נִשְׁקַע שָׁם בִּבְחִינַת רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁדִּקְדְּקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְאָמְרוּ, הֲרֵי הַחוֹנֵק וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר סִטְרָא דְמוֹתָא בְּחִינַת רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת וְכוּ', מֵאַחַר שֶׁאֵין הַלּוֹוֶה מְשַׁלֵּם לְהַמַּלְוֶה כַּנַּ"ל, וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ אֵין הֶעָרֵב מִשְׁתַּעְבֵּד אָז, מֵאַחַר שֶׁאֵין שׁוֹפֵעַ עַכְשָׁו הָרוּחַ נְדִיבָה וְכַנַּ"ל: