ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות גבית מלוה ג:ט

עַל פִּי הַנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁעִקַּר קִיּוּם וּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָּט כַּנַּ"ל. שֶׁהוּא בְּחִינַת רִבּוּעָא. שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְקַיֵּם הָעִגּוּלָא שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁמִירַת שַׁבָּת שֶׁאָז הוּא בִּטּוּל הָרַע, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִשְׁפָּט שֶׁמְּבַטֵּל הָרַע, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ כַּמָּה פְּעָמִים שַׁבָּת אֵצֶל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּן". כִּי עִקַּר בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ הוּא עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת שְׁמִירַת שַׁבָּת כַּנַּ"ל: