ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות אמנין ג:כד

כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל כָּל אָדָם הוּא דַּיְקָא כְּשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁנֵי בְּחִינוֹת בְּרִית הַנֶּאֱמָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּרִית עִלָּאָה וּבְרִית תַּתָּאָה שֶׁהֵם בְּחִינַת לַמְדָן וְצַדִּיק, בְּחִינַת מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הָאֵלּוּ אַשְׁרֵי לוֹ. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁרֹב הָעוֹלָם אֵין זוֹכִין לִבְחִינַת בְּרִית עִלָּאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַל כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזָּכָה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל, כִּי רֹב הָעוֹלָם אֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים הֵם רַק בִּבְחִינַת בְּרִית תַּתָּאָה שֶׁהִוא בְּחִינַת לַמְדָן בְּחִינַת שְׁמִירַת אִסּוּר וְהֶתֵּר שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל שֶׁהֵם בְּחִינַת עֶבֶד, בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, כִּי בָּהֶם שׁוֹלְטִין עֻבְדִּין דְּחֹל שֶׁהֵם הַשְּׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע מְלָאכוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְבָרְרָם מִפְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע עַל יְדֵי בְּחִינַת שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּשֵׁר וּפָסוּל, טָהוֹר וְטָמֵא וְכוּ', שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר כַּיָּדוּעַ. אֲבָל עִקַּר שְׁלֵמוּת וְתִקּוּן הַבֵּרוּר הוּא עַל יְדֵי שַׁבָּת שֶׁהִוא בְּחִינַת צַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרִית עִלָּאָה שֶׁמְּצַיֵּר הַכֹּל לְטוֹב וְכַנַּ"ל: