ליקוטי הלכות, חושן משפט, הלכות דינים ב:ו

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּקְרָא הַדַּיָּן הַכָּשֵׁר "אֱלֹקִים". כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב כַּמָּה פְּעָמִים בַּתּוֹרָה, "עַד הָאֱלֹקִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם" וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. כִּי הַדַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת וְכָל דְּבָרָיו בֶּאֱמֶת מִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אוֹר ה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, כַּנַּ"ל וְכַמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. וְעַל כֵּן הַדַּיָּן בְּעַצְמוֹ נִקְרָא "אֱלֹקִים", כִּי נִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אוֹר ה' יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, עַל יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁהוּא אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, כַּנַּ"ל: