ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים צט

הרחמים וי"ל כך שהנה ידוע כוונת הבריא' לעשות חסד עם ברואיו ובחסד לבד לא היה אפשר בעבור הרשעים והיה צריך מדה"ד אך ג"כ אי אפש' בשביל בני ישראל לכך שיתף וכו' וגם י"ל שזהו הוא בחי' האבות וידוע פי' האריז"ל מה היה לנו בחי' מה שם הרחמים היה דין כי לנו גימטריא פ"ו כמנין שם אלקים עכ"ל והנה י"ל כך פי' הפסוק לולי ה' שהי' לנו היינו שמתחלה היה בחי' לנו היינו בחי' דין ואם לא היה אזי יאמר נא ישראל היה צריך לאמר רק ישראל ולא יעקב משא"כ שבתחלה היה בחי' דין ואח"כ רחמים א"כ צריך לקרות יעקב גם אחר שנקרא ישראל והנה נכון היה להקדים [מדה"ר] ואח"כ מדה"ד אך י"ל דהרחמים ממתיק להדין ואם היה רחמים בתחלה ואח"כ היה מציאת הדין ח"ו אזי היה ח"ו קשה שלא היה במה להמתיק ולפ"ז פי' הפסוק לולי ה' שהי' לנו וכו' שאם היה בתחלה בחי' רחמים ואח"כ לנו בחי' דין ח"ו אזי בקום וכו' אזי חיים וכו' וי"ל שובה ישראל עד ה' אלקיך שבחי' אלקיך יהיה בחי' הוי' ב"ה היינו רחמים גם י"ל כי כשאדם סר מדרך הטוב ר"ל היינו בחי' עד לשון הסרה ע"ד מעדה בגד וכו' כידוע מאמרם ז"ל אין אדם עובר עבירה אלא א"כ נכנסה בו רוח שטות ר"ל וכשאדם יש לו דעת אינו חוטא וכאמור דע את אלקי אביך וי"ל כך שובה ישראל עד היינו בחי' עד היינו הסרה להשיב ויהי' אותיות דע אזי ה' אלקיך ויהי' זה בחי' ג"כ שוב מבחי' אלקי' יהי' הוי' רחמים וחיים ושלו' ופרנסה טובה עלינו ועל כל ישראל אמן

שובה ישראל וכו' י"ל דהוי לי' למכתב שוב ישראל ונ"ל הפירוש שישוב הא לגבי ואו עוד יש דיקדוק הא ישראל היא מדרגה גדולה דיעקב נקרא אח"כ ישראל א"כ מה צריך להזהיר על תשובה וביותר קשה לפי מאחז"ל גדולה תשובה שזדונות נעשו כשגגות שנאמר כי כשלת בעוניך הא עון מזיד וקרי מכשול עכ"ל וקשה האיך שייך על מדרגת ישראל דהוא מעלה גדולה שיזכיר הנביא על התשובה מיראה הלא ודאי כיון שנקרא ישראל עכ"פ ודאי עשה תשוב' מיראה עויל"ד לפי מאחז"ל שמביאין ראי' שזדונות נעשו כשגגות הוי לי' למכתב בקרא כי בעונך כשלת והיינו המזידין יהי' שוגג עוד קשה מה הוסיף הנביא הלא בתור' כתיב תשובה ואיתא ברעיא מהימנא תשובה הוא מצות עשה אך זה לא קשה דהנביא המציא זאת להודיענו שע"י תשובה נעשו זדונות כשגגות אך דיקדוק הנ"ל קשה (עוד קשה) הול"ל כי כשלת עונך היינו דסמזיד נעשה שוגג עוד קשה אמאי לא הזהיר הנביא על התשובה מאהבה דעדיף טפי שזדון נעשה זכות אך י"ל דזה אי אפשר לעשות תיכף תשובה מאהבה רק מקודם לעשות מיראה ואח"כ יוכל להביא לידי תשובה מאהבה והנה איתא בפסיקתא וה' נתן קולו לפני חילו זה ר"ה כי רב מאד מחנהו אלו ישראל כי עצום עושה דברו שהוא מאמץ את לבם של צדיקים לעשות רצונו כי גדול יום ה' יוה"כ ונורא מאוד ומי יכלנו שלשה ספרים נכתבין וכו' עד כאן וי"ל כך דבגמרא קאמר ג' ספרים נכתבין וכו' ומקשים העולם לבינונים למה צריך ספר אם יעשו תשובה יכתבו עם הצדיקים וכו' ושמעתי תירוץ דבמקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים וכו' א"כ בוודאי צריך ספר שגדולים מן הצדיקים ולי נראה בעז"ה פשוט דכתיב ותפארתו עבור על פשע א"כ השלשה ספרים היינו בבחי' חג"ת ובאמת היינו ע"ד תירוץ הנ"ל כי הבריח התיכון מבריח מן הקצה:. (חסר סוף המאמר) פרשת האזינו

האזינו עד עשך ויכוננך שובה ישראל עד פרים שפתינו עיין בספר רשמי שאלה דרוש לשובה ולדרשו ונוכל לומר כי הוא תשובה אריכתא מן הגז"ד ביוה"כ עד ש"ע ולזה נמצאים (באמתח') כי יודע מה לבסוף אך לפני ב"א נעכבים עד גמר התשובה והוא כי לפ"ז סב' כי יותר עצום שבחטאים כפירת הפשע כי נוגע לכבודו וזה הנני נשפט אתך על אמרך לא חטאתי ע"ש דרוש נ"ב ועיקר התשובה להיותו מודה וכו' ויצייר בדעתו שחטא בהחלט כמו דוד ולא כשאול בהתנצלותו לתלות עליו החטא כמו חטאנו עם אבותינו ועפ"י משל כמלכותא דארע' וכו' ולפי שהוא מקור האמת וחותמו אמת אוהב האמת וזהו ויהי להם למושיע ולכאורה ואהי הל"ל אך זאת הבחי' אשר בנים לא ישקרו יהי' להם וכו' וזה לכו נא ונוכחה אם יהי' כשנים וכתולע היינו חטא גדול בהחלט יקל להתלבן כצמר וכשלג וזהו סוד לשון של זהירות ולא יתגלה האמת כ"א ע"י הויכוח ולא כמו שנוהגים העולם בהתרצים עי"כ עם חשיכה כי כל אהבה שאין עמה תוכחה וכו' וכל שלום שאין עמה תוכחה וכו' וזה אם יהי' וכו' כי באמת בזכות האמת נתקן כל הפגמות אשר המה מס"א שורש השקר וזהו וטהר לבנו לעבדך באמת באמת דייקא כי איך נעבוד אלא באמת להיות מודה עה"א וזהו מדתו של יעקב כ"ש תתן אמת וכו' ועפ"י שאדמו"ר והי' ה' לי לאלקים כי א"א ברוב חסדו הגדול הגומל לחייב' ויצחק אבינו ברוב פחד אלקים לנגד עיניו גם שמים לא זכו ולזה יצאו ישמעאל ועשו ויע"א תפס מדת שניהם להיותו תמים עם תמימים