ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים עא

את הגוי והיינו עם זה מה יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ויהי' קיום שלא יצטרך להחזיר ויקוים ואחר וכו' ברכוש גדול: פרשת שמיני

ויקרב את העולה ויעש' כמשפט ונראה לי ע"ד הרמז שעולה הוא המחשבה ע"ד הכתוב העולה על רוחכם הנה הלב היא עיקר וכן מצינו שרבי יוחנן בן זכאי אמר לתלמידיו צאו וראו איזה דרך טובה שידבק בה האדם אמר ר' אלעזר בן ערך לב טוב אמר להם רואה אני את דבריו שבכלל דבריו דבריכם וההיפך לב רע גם כן וידוע שישראל קדושים יש להם לב טוב וזהו שאמרו בישראל הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה ומחשבה רעה אין מצרף למעשה ובאוה"ע הוא להיפך מחשבה טובה אין מצרף למעשה אבל מחשבה רעה מצרף למעשה והטעם כי ישראל יש להם תמיד מחשבות טובות לעשות רצון הבוית"ש ואם יש לאחד מהם פעם אחת איזה מחשבה רעה ח"ו אינה אלא במקרה ומיד הוא חוזר מן המחשבה הזאת ובשביל כן מחשבה טובה של ישראל הקב"ה מצרף למעשה אבל לא מחשבה רעה כי מיד הוא חוזר ולא נתקיימה מחשבתו ובאוה"ע הוא להיפך כי הם שורש הרע ותמיד יש להם מחשבות רעות למרות להמקום ב"ה ואם יש להם איזה מחשבה טובה אינו אלא במקרה ומיד היא חוזר מן המחשבה הזאת ע"כ אצל אוה"ע אין הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה ומחשבה רעה מצרף למעשה גם מה שאמרו כופין אותו עד שיאמר רוצה אני יקשה מה מהני כשאומר בפיו ולבו בל עמו ואיתא ברמב"ם ז"ל הטעם שכל או"א מישראל רוצה בכל לבבו ונפשו לעשות רצון הבורא ית"ש מי מעכב שאור שבעיסה מעכב ויצה"ר מסיתו לומר בפיו שאינו רוצה אבל בלבו רוצה לעשות רצון הבורא ית"ש ע"כ כופין אותו עד שיאמר גם בפיו רוצה אני וגם נ"ל מ"ש רש"י ז"ל בפ' בהעלותך ויעש כן אהרן להגיד שבחו של אהרן שלא שינה וקשה מאי רבותי' הוא לאהרן מה שלא שינה ונראה ע"ד שכתוב בזה"ק אני ה' לא שניתי ר"ל מדת החסד לא נשתנה אצלי וכתוב בזהר ה"מ לצדיקייא אבל לרשעים שינה ושינה כי רשעים משנים מרצון הבורא ית"ש ע"כ הקב"ה ג"כ משנה להם ממידת החסד וזה שכתב רש"י ז"ל ויעש כן אהרן ר"ל שכך עשה מידות טובות שהקב"ה לא שינה ממידת החסד כמ"ש אני ה' לא שניתי ודו"ק הכלל העולה לנו מזה שכ"א ואחד מישראל צריך שיהי' לבו טהור ומחשבות טובות לעבודת הבורא ית"ש גם ספירת העומר שאנו סופרין מ"ט יום בגי' לב טוב שיהי' לנו לב לקבלת התורה הקדושה ואהרן הי' אוהב שלום ורודף שלום ומקרב את הבריות לתורה מחמת שאהב את הבריות כשהי' מקרב א"ע להבורא ב"ה ממילא הי' מקרב גם אותן הנלוים אליו ועוד אנו צריכין להקדים מה שאמרנו בפ' ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני וכו' ר"ל הצדיק מתפלל לפני הקב"ה כי מצינו הגשה לתפלה הוא מתפלל מפני מה אין בירור והפרש בין הטובים והרעים שהטובי' יש להם דחקות גדול ועניות כאילו הם רעים וז"ש כי כמוך רצ"ל אותו שהוא עושה מע"ט ודבוק במדת הקב"ה למה יהי' כפרעה כאותו שעושה מעשי' רעים וקשי עורף כפרעה וכך אמר אברהם אע"ה חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע השופט כל הארץ לא יעשה משפט רצ"ל בירור דברים כי משפט משמע ג' לשונות ואחד מהם לשון בירור דברים וזה שרימז לנו הכתוב ויקרב את העולה רצ"ל הצדיק שהוא בבחי' אהרן ויש לו תמיד לב טוב ומחשבות טובות ומקרב למעלה כל המחשבות של כל ישראל ויעשה רצ"ל ויעש ה' אחרונ' שהיא מלכות בחי' דין דינא דמלכותא דינא כמשפט שיהי' משפט ובירור דברים בין הצדיקים לרשעים שהרשעים יהי' להם כל שיפלות ודחקות והצדיקים יהי' להם כל טוב אמן

עין רואה ואוזן שומעת ה' עשה גם שניהם וקשה וכי לא עשה הקב"ה אלא העין ואוזן והלא ברא את כל הגוף וע"ד הזה גם בפסוק וישמע משה וייטב בעיניו וקשה הוה ליה לכתב והוטב בעיניו אבל לשון וייטב הוא לשון ויפעל כידוע ונ"ל ע"ד הזה דאיתא בגמרא דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה ודברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן ונראה לי הטעם כי תורה שבכתב הוא כנגד הוי' ב"ה כי תורה נתנה לעשרים וששה דורות בגי' הוי' ותורה שבע"פ הוא אדני כי רב אשי הוא חתימת התלמוד ואיתא ברמב"ם ז"ל שרב אשי הי' דור ששים וחמשה בגי' אדני ואיתא לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב בהוי' ונקרא באדכי ובשביל כן תורה שבכתב הוא הוי' ב"ה אי אתה רשאי לאמרה על פה רק מצוה לכותבן ותורה שבע"פ הוא אדני מצוה לקרותו בעל פה דווקא ואיתא גדול כח הצדיקי' שמהפכין מדת הדין למדה"ר וזהו שנאמר עין ראה זו תורה שבכתב שנראה לעינים ואוזן שומעת זו תורה שבע"פ שנשמע לאזנים שאין רשאי לכתבן [ שם הוי'] נראה לעינים ורימז לנו הכתוב עיין ראה זו תורה שבכתב היא הוי' ואוזן שומעת זו תורה שבע"פ הוא אדני ה' עשה גם שניהם רצ"ל שהצדיק מביא גם תורה שבע"פ להוי' למדת חסד וזהו שנאמר