ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות נו

והאיש משה עניו מאד וכו' ומצינו שאמר ונחנו מה והנה יש ענוה ע"י שהאדם רואה פחיתותו ומיעוט עבודתו לה' ובאמת משה רבינו ענותנותו הי' לגודל רוממות אל ית"ש וי"ל הפשט כי אראה שמיך וכו' שאמר דוהמע"ה כי אראה שמיך וכו' היינו רוממות אל ית"ש ואזי מה אנוש וכו' היינו מדרגת מה ועי"ז ותחסרהו מעט מאלקים עי"ז אדם זוכה לבינה כמשאחז"ל חמשים שערי בינה נבראו וכו' וכולם נתנו למשה חסר אחד וכבוד והדר תעטרהו כי כבוד מרומז לאהבה ע"ד אם אב אני אי' כבודי והדר מרומז על תפארת תמשילהו במעשה ידיך ע"ד צדיק מושל שיכול לבטל גזירת רעות מישראל כל שתה תחת רגליו ע"ד ואברהם זקן וכו' וה' ברך את אברהם בכל והנה כתיב והארץ הדום רגלי וי"ל שפועל לקרב כנס"י להבורא ב"ה ועוד י"ל כל שתה תחת רגליו ע"ד עקב ענוה יראת ה' צונה ואלפים כולם היינו שיכול להמשיך השפעות צפור שמי' ע"ד כצפרי' עפו' כן יגן ה' צבאו' שמי' מרומז על רחמי' כפי ששמעתי והיינו שיכול לפעול שיעוף הרחמים על ישראל כמו שמצינו בלשון חז"ל פרנסתו מעופפת לו כצפור ודגי הים שיוכל להמשיך עינא פקיחא עובר אורחת ימים ע"ד מאחז"ל אפילו ספינות שבים ניצולים בזכותו ועד"ז נוכל לפרש הפסוק וידבר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים וכו' החודש הזה לכם וכו' והנה רש"י פירש חוץ לכרך או אינו וכו' ומה תפלה קלה לא רצה בתוך העיר שהי' מלאה גילולים מכ"ש דבר חמור והנה בפשוט נוכל לומר ע"ד שאמר הש"י ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך כדאיתא שמלאך הי' מגושם אם הי' במצרים והנה הש"י ב"ה וב"ש הוא הכל יכול יוכל לדבר עם משה ואהרן במצרים וצריך אנו לעיין כך דלכאורה י"ל דהא צריך הכנה לקבל הנבואה ובמצרים היאך הי' אפשר לעשות הכנה לגודל טומאת מצרי' ונוכל לומר דהא היו עוסקי' בהתראה לפרעה במכות בכורות והיו עוסקי' בשליחות ובמצות הבורא ב"ה והי' זה הכנה גם שהשם דיבר עמם במצרים עוד י"ל דהנה ענוה גדולה מכולם כידוע מיראת ה' שכתוב ראשית חכמה יראת ה' וכתיב עקב ענוה יראת ה' ויראה הוא עקב לגבי ענוה כמאחז"ל והנה מש"ר הי' עניו מאד מכל אדם וכו' ונ"ל שמה שאמר משה רבינו ונחנו מה הנה לגודל ענותנותו שהי' מחזיק א"ע כלא הנה אצל מש"ר לא הי' נחשב לכלום מה שחושב א"ע כלא כי הי' לו תירוץ יוכל להיות בשביל אהרן הוא שזוכה להיות מחזיק א"ע ללא כלו' לכך אמר משה רבינו ונחנו מה שכלל א"ע עם אהרן במדרגת מה נחזור לעניננו שאין חידוש על ההכנה שהי' במצרי' שישרה עליו הנבואה כי הי' דבוק תמיד למעלה בענין שהוא למעלה מכל העולם היינו מדרגת מה ומה שלא רצה להתפלל בתוך מצרי' ואמר כצאתי את העיר אפרוש כפי היינו שיתפלל בעצמו כי לא החזיק א"ע שיהי' יכול להתפלל במצרי' כיון שמלאה גילולי' ונוכל לומר הפשט כך וידבר ה' אל משה ואל אהרן דהיינו בזה הבחי' אל משה ואל אהרן היינו מדרגת מה שאמר משה ונחנו מה שכלל א"ע עם אהרן וכנ"ל ע"י זו הבחי' דיבר הש"י בארץ מצרי' נמצא שהנהיג הש"י למשה כמדרגתו שהג' שלא רצה להתפלל במצרי' היינו שהוא לבדו יתפלל אבל לקבל הנבואה הי' אפשר הדבר וכו' ואפשר לו' שכוונת הש"י ג"כ כך כי אצלינו כל עיר גדול הוי כרך ואצל הש"י ב"ה כל העולם שברא הוא כמו כרך ונוכל לומר כך וידבר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרי' וכו' חוץ לכרך היינו בבחי' שהוא למעלה מזה העולם והיינו כנ"ל ואי אפשר לומר בתוך הכרך והיינו בפשוט כי הלא תפלה קלה לא רצה משה להתפלל במצרים והנהיג א"ע שכיון שמצרים מלאה גילולי' לא מצאו לבו להתפלל אף שבאמת לגודל מדרגתו לא הי' מניעה רק שלא החזיק א"ע כל כן א"כ הי' הש"י נוהג עמו בזו המדרגה ולא הי' מדבר עמו במצרי' אלא ע"כ חוץ לכרך והיינו בבחי' שהוא למעלה מזה העולם והיינו אל משה ואל אהרן והיינו מדרגת מה וכנ"ל עוי"ל הפירוש דהנה לכאורה יש לומר הגם שמשה רבינו לא רצה להתפלל בתוך מצרי' מאחר שהיתה מלאה גילולי' היינו להתפלל עבור פרעה שביקש להתפלל עבור לו רצה מש"ר להתפלל במצרי' אבל בשביל חיבת ישראל לאמר להם התורה ומצות נגלה השי"ת ב"ה גם במצרי' וכמדומה לי שכתוב בזוה"ק באיזה מקום משל למלכא שמטרנותא יתבא בשוקא דבורסקי ולגודל האהבה דמי בעיניו כשוקא דרוכלא ונוכל לומר אפשר בזה כוונת רש"י ג"כ חוץ לכרך היינו ע"ד ישראל עלה במחשבה ונוכל לפרש הפסוק וידבר ה' וכו' בארץ מצרי' לאמר החודש הזה לכם וכו' היינו שיאמר לישראל החודש מלשון התחדשות שהוא דבר חדש שהש"י ב"ה וב"ש מגלה קדושתו בארץ מצרי' מלאה גילולי' היינו לכם היינו להנאתכ' ולכבודכ' לגודל אהבה והיינו החודש הזה התחדשות זה הוא לכם בשבילכם

עוי"ל החודש הזה לכם דהנה הצרוף הראשון מן י"ב צרופי הוי' ב"ה הוא בניסן ויוצא מפסוק ישמחו השמים ותגל הארץ והשם ב"ה הוא כסדר והנה הניקוד חירק פתח שבא קמץ עולה נ"ב ועם מספר כ"ו של השם עולה שמנה ושבעים והוא בגי' ג' הויות ובגי' מזלא והנה מגלה ג"כ בגי' ע"ח ומצינו מאחז"ל ליהודים היתה אורה זו תורה ששון זו