ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות נב

זכור אשר עשה לך עמלק דהיינו ע"י עמלק אותה קליפה הוא שאור שבעיסה עשה לך היינו שגורם לעשות לך היינו שלא לש"ש כי האדם נברא שיהי' עושה הכל רק לשמים והנה אי' בגמרא ע"ז כי גדול מעל שמי' חסדך וכתיב כי גדול עד שמים חסדך ומתרץ כאן בעושין לשמה כאן בעושין שלא לשמה ונ"ל ע"ד כי ביה ה' עולמים דהעוה"ב נברא ביוד ועה"ז נברא בה"א וידוע שהיוד ע"ש המחשבה נאמרה כפירש"י על פסוק אז ישיר וכו' נמצא כשאדם עושה מצוה שלא לשמה הוא גורם חסד עד שמים כי המעשה טוב והמחשבה היה שלא לשמה וכשעוש' מצוה לשמה גורם חסד על שמים ע"ד ישראל מוסיפין כח בפמליא שלמעלה נמצא נקרא מצוה שלא לשמה תחת שמים ולפי"ז הפשט בפסוק והי' בהניח ה' אלקים לך מכל אויביך מסביב כי מן האויבי' שהי' יהי' דוקא נחת. ע"ד לא גלו ישראל רק שיתוספו גרים ובהניח היינו לשון נחת בארץ וכו' נותן היינו מתנה שיהי' בלי הפסק כי הגאולה שאנחנו מצפים יהי' קביעו' הישועה בלי הפסק ובאמת כשאדם זוכה שדבוק כל ימיו בתשובה כמאמר התנא ישוב היום וכו' נמצא כל ימיו בתשובה זוכה בחיים חיותו מעין עוה"ב ע"ד עולמך תראה בחייך וזוכה ג"כ להנ"ל ובכן תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח והיינו שהקליפה מזכיר אותך בהמחשבה לעשות ח"ו שלא לשמה שהוא תחת השמים זה המחשבה לא יהיה היינו לא תשכח מלשון אשכחן היינו שלא יהי' בנמצא הקליפה רק יהי' הכל מצוה לשמה שלא יהי' שאור שבעיסה ויהי' הכל טוב ולא יעלה שום מחשבת פסול בלב כי הכל יהי' לשמה נמצא במה שאנו קורין פ' זכור גורמין אנחנו כשם שאנחנו זוכרים כן יזכור הש"י ב"ה מה שטוב לנו שיזכור היינו זכו' אבות ושאמרנו בסיני נעשה ונשמע ע"ד ואנכי לא אשכחך זה מעשה סיני ועוד אנחנו גורמי' שהעובדות שלנו הוא לנחת לפני בורא ב"ה וב"ש כאילו עשינו לשמה כי אנחנו אינם חייבים במה שעשינו שלא לשמה וכנ"ל ואי"ה כשיהיה הגאולה ב"ב יהיה הכל לשם שמים תיכף יהי רצון ב"ב אמן

פרשת כי תשא

כי תשא את ראש ב"י לפקודיהם ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקוד אותם י"ל דאיתא מאחז"ל ע"פ והיה מספר ב"י כחול הים אשר לא ימד וכו' ופירשו בזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין להם מנין וכו' ונוכל לומר כך כי תשא את ראש ב"י היינו בזמן שאתה יכול לספור אותם והיינו מסתמא שהם בגדר שאין עושין רצונו של מקום ח"ו ובכן ונתנו איש כפר נפשו היינו צדקה ע"ד וצדקה תציל וכו' וכידוע מאחז"ל במעלת הצדקה ובכן יזכו לעשות רצונו של מקום ב"ה ולא יהיה להם מנין ויהי' כמו חול הים וכו'

זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש מתחילה צריכין אנו להבין בכל ספירה יש הוי' המאירה בה ומחטא אדה"ר ומחטא העגל נתגברו הקליפ' בשני ספירות וחצי היינו נצח והוד וחצי יסוד ונעשה שם אלקים וזהו עבדות שלנו לברר הטוב מהרע ולתקן כמו שהי' קודם החטא וזה רומז לנו הגמרא חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ר"ל פוריא היינו לשון מטה היינו מטה כסא שלחן מנורה רומז לשכינה לבסומי לשון המתקה כדאמרינן רווחא לבסומי שכיחא והיינו חייב אדם לבסומי בפוריא כלומר חייב אדם לעבוד הבורא ב"ה בשלימות ולהמתיק הדין עד דלא ידע בין ארור המן וכו' ידע לשון התחברות כמו ואדם ידע את חוה וארור המן הוא הקליפה וברוך מרדכי הוא הקדושה והיינו דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי שלא יהיה התחברות הקליפה עם הקדושה כמ"ש ויבדל אלהים בין הקודש ובין החול הקליפה תפול לתהום ולשאול תחתית והקדושה תשאר זך ונקי ובזה שאנו מקיימים מצות הש"י ב"ה אנו ממתיקין הספירות שיתלבשו הוי' כולו חסד מזוקק ונקי ורומז לנו המשנה מגלה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו גי"מ ס"ה שני הויות וחצי ולהבין שקל בגי"מ חמשה פעמים אלקים וזה רימז לנו הכתוב מחצית השקל זה יתנו וכו' ר"ל שאנו מחוייבין לתקן ולהפריד ב"פ אלקים וחצי שנתערבו בספירות נצח והוד וחצי יסוד

א"י מחצית השקל זה יתנו איתא להנחיל אוהבי יש ש"י רימז לב' תפילות כי איתא בזוה"ק את הכבש האחד תעשה בבוקר זה בחי' אברהם ואת הכבש השני תעשה בין הערבים זה בחי' יצחק והקשה למה לא נאמר שלישית כנגד יעקב ותרצו שיעקב הוא המחבר את שני בחי' אברהם ויצחק כנודע א"כ כשיש שני הבחי' ממילא בא בחי' יעקב המחבר את שני תפלות להיות תפארת כלול משניהם ש"י רומז לשני תפלות שחרית ומנחה כי תפלת שחרית הוא אור רומז והבוקר אור גי' ר"ז ומנחה בגי' ק"ג הרי ש"י רומז לשני תפלות שקל במלואו שי"ן קו"ף למ"ד גי' כתר ב"פ ש"י וזה רומז לנו הכתוב מחצית השקל במלואו רימז לשני תפלות זה יתנו כ"א ואחד כפי השגתו וכפי אשר יד שכלו מגעת