ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות מה

שלחני אליכם שלא יהיה אחריו שעבוד נחזור לענינו שבמצרים היה במ"ט ש"ט היינו שבעה פעמים שבעה והנה שבעה חדשים עולה מאתים ועשר כמנין שהיו במצרים וזה יולדת לשבעה יולדת למקוטעין היינו גאולת מצרים שלא היתה רק לשבעה במ"ט שע"ט כו' ע"כ היתה למוקטעין שלא היתה גאולה שלימה אבל לעתיד הי' יולדת לט' כי ט' פעמים ל' עולה ער היינו אף שיהיו משוקעים בשער החמשים נוכל לצאת משם מחמת תורה ומצות שבידנו וזה יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעין שיהי' גאולה שלימה במהרה בימינו וי"ל כוונת הכתוב שלפנינו וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר דהנה לאמר גימ' רע"א והנה על תיבת תחת תרגומו מלרע וזה כוונת הכתוב את כל הדברים האלה יפעל אף שיהיה בבחי' רע הוא סוף היינו שער החמשים מ"מ ע"י התורה יבואו לאלופו של עולם ר"ע א' גמ' לאמר שמכלל רע יגיעו לאלוף ועפי"ז אפשר לפרש מה שאנו אומרים תשעה מי יודע תשעה אני יודע תשעה ירחי לידה לכאורה זה הכל יודעים לא אנחנו לבד ולדרכנו ניחא מאחר שיש לנו תורה עי"ז יהי' לנו גאולה שלימה להוציא אותנו גם משער החמשים כנ"ל

וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר וי"ל דתיבת לאמר הוא כמיותר ונ"ל ע"ד הפסוק וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה כו' והנה ידוע כי ביום חג השבועות הזמן גורם שהכל נתקן ונתיחד כל ענפי הקדושה וזה הטעם שהספירה שאנו סופרין מט' יום מעילא לתתא סו' חסד ג"ת נהי"מ כי ביציאת מצרים ג"כ הכל נתקן ונתיחד וזה הטעם שפסח נקרא שבת כמ"ש ממחרת השבת כי בפסח הכל נתיחד בלא אתערותא דלתתא כמו בשבת וגאולת מצרים הי' מחמשים ש"ב כנודע ובשביל זה אנו סופרין מעילא לתתא כדי שאנו בעבדותינו ע"י אתערותא שלנו נמשיך עלינו הקדושה עד שנבוא על מדרגה שהיינו כמקודם ביציאת מצרים כי' נעוץ סופו בתחילתו כי' כשאנו באין לסוף היינו מלכות מיד אנו באים להבינה ובחג השבועות אנו באי' למדרגת מ"ת וז"ש אנכי ה' אנכי בגי' כסא הוא העולם הבריאה חמשים ש"ב וכל ענפי הקדושה נתקן ונתיחד ביום חג השבועות ואינו צריך להיות שבעה ימים כמו פסח וסכות אלא ביום אחד הכל נתייחד ונקרא עצרת שהכל נאסף ונתיחד וז"ש וביום הביכורים פי' שהכל נתקן ונתבשל ביום זה בהקריבכם מנחה חדשה לה' שהכל בא אל התחדשות בשבועותיכם פי' זאת הקדושה תפעלו ותמשכו עליכם, בשבעה שבועות שאתם סופרים מקרא קודש פי' זאת שאתם קרוין קודש כמ"ש קודש ישראל לה' תהיו לכם שתהיו קרוי' באמת קודש כי ביום הזה הכל נתקן ונתיחד כל מלאכת עבודה לא תעשו פי' בלא עבודה שלכם כי נתקן ונתיחד ע"י מסכירה ולהבין במעשה בראשית בכל מאמרות נאמר שם אלקים כי אלקים בגי' הטבע פי' שהקב"ה ברא את העולם שיתנהג העולם עפ"י הטבע שאם לא הי' העולם נברא שיתנהג עפ"י טבע אלא לפי מעשה בני האדם לא היה קיים העולם מפני חטא האדם ומעשיו הרעים ולכך נאמר שם אלהים במע"ב כי שם אלהים בגי' הטבע כי' שה' ברא את העולם שיתנהג עפ"י הטבע שלא יזיק כ"כ מעשה בני אדם כדאיתא במדרש בפסוק כי יודע ה' דרך צדיקים כי' משעת בריאת עולם היה יודע שיהיה צדיקים ובשבילם ברא את העולם ודרך רשעים תאבד פי' לא הי' רוצה לידע מן הרשעים ולכך ברא את העולם וזהו קודש ישראל לה' ראשית תבואתה פי' תבואתה לשון ביאה שהכל בא בשעת בריאת העולם בשביל ראשית דהיינו ישראל שיקראו ראשית כי דרך רשעים תאבד מכנגד פניו ולהבין שאיתא בעשרה מאמרו' נברא העולם והלא במאמר אחד יכול להבראות ולהבין אצל בריאת עולם נקרא מאמרות ואצל מ"ת נקראו דברות עשרת הדברות והטעם כי מאמר הוא לשון קדושין כמו עשה בה מאמר פי' בריאת העולם היתה כמו קדושין שעדיין לא נגמר הדבר והא ראי' שאין אנו מברכין שבע ברכות בשעת קדושין שעדיין לא נגמר הדבר עד שעת חופה שנגמר ונתיחד ביחוד ובחיבור גמור לכך נאמר אצל בריאת עולם ויאמר לשון מאמר וקדושין כדאיתא יום הששי כולם תלוים ועומדים עד ששי בסיון שקבלו ישראל את התורה שם נאמר וידבר עשרת הדברות כי דיבור הוא לשון יחוד כמו ראוה מדברת עמה בשוק חיישינן שמא נבעלה ואמרינן מה מדברת נבעלה פי' בשעת מ"ת נעשה היחוד גמור כמו שאיתא ביום חתונתו וביום שמחת לבו ביום חתונתו זהו מ"ת ולהבין שאיתא עולם הבא עולם הנסתר נקרא מי כי עולמות עליונים הם רוחני' וצריך לישאל מי הוא ועולם הזה נקרא אלה כי עוה"ז הזה גשמי' ויוכל לומר אלה הדברים שתראה בעינך ובשעת מ"ת הרכין השמים ושמי השמים על הר סיני זה סוד שנתחבר ונתיחד עולם הנסתר עם עולם הנגלה ונתיחד מי עם אלה וזהו שם אלקים וזהו רומז הכתוב וירא ישראל את בני יוסף פי' וירא ישראל זה ישראל סבא את בני יוסף זהו כל ישראל כ"ש בני יעקב יוסף ועוד נאמר ועמך כולם צדיקים ויוסף הוא הצדיק לכך נקראו ישראל בני יוסף כמובן וזהו וירא ישראל סבא את בני יוסף ויאמר מי אלה שיתיחד מי עם אלה ואיתא בעצרת הכל מודים דבעינן נמי לכם פי' עצרת הוא מ"ת ובעינן נמי לכם לכל