ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות לז

ויציאה בהיפך ר"ל ונוכל לפרש כך דמשה הי' מתיירא שלא יזיק לקדושתו במה שילך אל פרעה כי אחרי כל האותות שהי' עד עכשיו ולא נשבר לב פרעה כי הי' רשע גדול ושלא יזיק לקדושת משה כמו שמצינו שאלישע לא רצה להסתכל ביור' לכך אמר השם ב"ה למשה בא אל פרעה היינו שזה יהי' ביאה לא יציאה שלא יזיק לקדושתך כי אני הכבדתי את לבו א"כ הוא כח שלי ואתה תכוון לכח שלי וא"כ הגם שהי' רשע גדול פרעה לא יזיק למשה כי הי' כח הש"י שכיבד את לב פרעה ואת לב וכו' ולמען תספר באזני בנך ובן בנך וכו' וידעת היינו עפ"י דאיתא בגמרא תורה חוזרת על אכסני' היינו וידעת עד סוף כל הדורות ויבא משה ואהרן וכו' עד מתי מאנ' היינו שהגם שידעו שהשם כיבד את לב פרעה אמרו לפרעה עכ"פ עד מתי אינך רוצה להיות נכנע מפני הש"י כי על זה לא כיבד הש"י את לב פרעה שלא יהי' נכנע רק שלא ישלח את ישראל עד גמר העשרה מופתים לכך אמר עד מתי מאנת לענות מפני היינו הכנעה שלח עמי והיינו דע"י הכנעה הי' נתגלגל הדבר שישלח עמי ויעבדוני

החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה הכפל הוא מבואר לכל וי"ל עד"ז בהיות ראוי לתת טעם בצירופי הוי' חודש ניסן הצירוף כסדר יוצא מהפסוק ישמחו השמים ותגל הארץ ובחודש תשרי הצירוף בהיפך אותיות הוי' יוצא מפסוק והי' אם כו' רק שורש הדבר צירוף חודש ניסן הוא בסוד אור ישר וצירוף חודש תשרי הוא בסוד אור חוזר כידוע והובא בספרים כי גאולתינו ופדות נפשינו ממצרים בחודש המעותד לעשיית הנסים הוא חודש ניסן כשמו כן הוא מקור הניסים הי' באותו פעם באתערותא דלעילא לבד כאשר מעיד הכתוב כי לא הי' אתערותא דלתתא באמרו ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר מקודם ואת ערום וערי' ומחמת שתי דמי' דם פסח ודם מילה נגאלו בהתעוררת יחוד עליון כנודע ומזה נתפשט גאולתנו מעילא לתתא לכך נכתב הצירוף הנ"ל ישמחו השמים ותגל הארץ ישמחו השמים היינו יחוד וזיווג עליון ותגל הארץ גילת אף רנן קהילת יעקב כנס"י וחודש ניסן הגאולה אשר בו נקרא' בלשון נוקבא שירה חדשה מחמת היותה מסיטרא דנוקבא ע"י התעוררת דלעילא ע"ד אשה כי תזריע כו' איש מזריע תחלה כו' אמנם בהגיע עת דודים פדות נפשנו מגלות האחרון המורה ע"ז צירוף חודש תשרי כנ"ל יהי' באתערותא דלתתא בחמלת ה' עלינו יעורר את לבבינו בתשובה שלימה ובבקשה שטוחה לפדות אותנו פדות הגוף והנפש מכל מיני שעבודי' וביותר משעבוד יצה"ר שאור שבעיסה המחמץ אותנו יקשב ה' וישמע ויקים את סכת דוד הנופלת לכן הצירוף בהיפך אותיות כנ"ל והגאולה אשר בו נקרא בלשון זכר שיר חדש תשמע ותבין כי מאיש לוקחה זאת מסיטרא דדכורא בהתעוררת דלתתא ע"ד הנ"ל ובדברינו אלה נוכל בעזה"ש לפרש דרז"ל ר"א ור"י במחלוקתם במס' ר"ה ר"א אומר בניסן נגאלו ובתשרי עתידין לגאול ור"י אומר בניסן נגאלו ובניסן עתידין לגאול אלו ואלו דברי אלקים חיים ושניהם לדבר א' נתכוונו בדיוק בדברי ר"א באמרו בתשרי עתידין לגאול תוכן כוונתו לאו דווקא בחודש תשרי ויהי' הגאולה בניסן התחדשות גאול' לעולמים אך יהי' בבחי' חודש תשרי יהי' באתערותא דלתתא כנ"ל ור"י גילה לנו כי יהי' בחודש ניסן דוקא ואינו מחולק עם ר"א בענין התעוררת ומא"ח ומא"ח ול"כ והנה כן דרכי הצדיקים המתהלכים לפני אלקים זה דרכם בקודש עוסקים בעבודתם ופעולתם בכשרון לטובת הכלל וחפצים בתקוני דורם שיופיע ה' עליה' לעיני כל חי לקרב פזורנו מבין הגוים ונפוצותינו יכנס מירכתי ארץ המה מדריכי יושר בכל דור ודור לעורר את לבבינו כנ"ל בתשובה שלימה ושתהיה הגאולה כנ"ל ונאמר לפניו שיר חדש על גאולתינו ועל פדות נפשינו שיר בלשון זכר כנ"ל ומה נכבדו ואמתי' דברי רז"ל ע"פ החודש הזה בדרשתם ז"ל תהי' מסורה בידכם דייקא כי צדיקים בכל דו"ד יש לאל ידם לעשות זאת הן בהתעוררות הנ"ל והן בתכילתם הזכה הבוקעים למעלה אך בראותם כי עדיין אינו מגיע עת דודים הנ"ל לעורר גאולה שלימה בחודש ניסן ומושבעים המה בדחיקת הקץ מזה לא ינוחו ידם לעורר, עכ"פ חדושי ניסים ממקור הניסים הוא חודש הזה שיהי' בכל חדשי השנה התחדשות ניסים בכל עת שיהי' צריכים ומעוררים רחמים גמורים וחסדים גדולים על כללות ישראל ע"ד כימי צאתך מאר"מ אראנו נפלאות וכבר דברנו מזה במ"א נפלאות נו"ן פלאות משאר החמישים שבמצרים לא הי' כ"א במ"ט שערים כידוע וע"ד הוסיף משה יום א' מדעתו כאשר הארכנו מזה במ"א למביני מדע להבין את זאת בטוב טעם ודעת ובהתעוררת רחמים הנ"ל מצב ומעמד אחב"י בגלות המר להגן עליהם מכל רע ולהשפיע עליה' כ"ט ועתה נבוא לפרש הפסוק הנ"ל החודש הזה לכם ראש חדשים היינו חודש מכונה בלשון נקבה הזה יהי' נקרא בלשון זכר זה היינו יהי' הגאולה שלימ' מסיטרא דדכורא כנ"ל לכם בידכ' הוא מסורה לפעול כל זאת בחודש הזה ראש חדשים ראשון לכל התחדשו' נסים בעול' את' תעוררו את לבבי ב"י להחיש להם פדות נפשם ואם עדיין לא הגיע הקץ מזה אל תנח