ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות י

והתלהבות רבה ועצומות אמנם כי קץ וגבול שם הקב"ה למספר חיי האדם כאשר נמצא באמרי נעי' זמירות ישראל ימי שנותינו בהם שבעים שנה כו' הוא בלתי אפשר להשיג די מבוקשם ואחרי הסתלקותם להתענג בנוע' המה חפשי' מהמנות ע"ד במתים חפשי אך באם מעמידים בן צדיק בזה לא יופסק עבודתם כי הוא כאילו אינו מת פי' אינו מסולק מן העולם הזה כי כח האב בבן וכאשר הבן עובד עבודתו ונרצה לפני השם כאילו האב בעצמו עדיין עובד עבודתו בלי הפסק ובזה נשלמה כונתם הרצוי' ועתה נבין דברי רז"ל כל המעמיד ב"צ כאילו אינו מת כי' כאילו אינו מסולק מעוה"ז כלל וזאת פירושו התרגום כי ידעתיו ארי גלי קדמי נופל על לשון עברי למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט זאת היא עוצם כוונתו הרצוי' למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו דייקא עפ"י דרשתם ז"ל על בית אברהם לא נאמר אלא על אברהם כו' כאילו אינו מת להראות טוב מעלליו שרוצים להשלים חפצו להיות עובד והולך בלי הפסק כלל ובזה נאמנה רוחו עם אלקים ואינו עובד ע"מ לקבל פרס והוא שלם בעבודתו לנצח ולכונה זו א' מאלף מצאתי זה אברהם ביתרון מעלת השלימות מכל האנשי' ע"פ האדמ' ה' יזכינו שיגיעו מעשינו למעש' אבינו ראש המאמינים אמן

וה' אמר המכס' אני מאברה' כו' כי ידעתיו למען אשר יצו' את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדק' ומשפט למען הביא ה' על אברה' כו' הנה תיבת למען אינו מובן ועוד יש הרב' דקדוקי' בפסוק ואין להאריך ונרא' פירוש הענין כך דשורש הדבר הוא דהכתוב מספר צדקתו של אברה' דהנ' כל העובדות של אברה' שעש' ועבד את השם באהבה ובשכל גדול הכל הי' מעט בעיניו ולא נחשבים נגד טובת השם והנסים שעשה ולכך לא הי' די בעיניו ואמר בלבו שאף אם אתקן א"ע בכל מיני עשיות ועובדות מה אני גלל כן התחייב א"ע שאין זה מספיק מה שהוא לבדו מקיים את המצוה בשכל גדול רק הכניס עוד כונה אחרת במחשב זו בקיום איזה מצוה לעשות בשם כל ישראל דהנה כל ב"י היו כלולים במחשבתו ובמחו של אברהם כי הבן גנוז בכח האב והנה במוחו של אברהם שהי' שורש וכלל לכל כנסת ישראל וזרע אברהם הבאים אחריו כל דור ודור עד עקבות משיחא וא"כ כשעשה איזה מצוה עשה עם כל הכוחות שלו ועם כל הענפים העתידים להתפשט ממנו א"כ הגיע מזה שני טובות לבניו א' כיון דהוא קיים המצוה וכל מצוה דרבנן וגם דיקדוקי מצות ואפילו עירוב תבשילין אם כן כשעשה בשם כל ישראל והי' עבודה דרבים א"כ כ"א מישראל קיים כל התרי"ג מצות בכח ועוד נצמח טובה מזה העבודות שעשה דרך סלולה לזרעו אחריו שיוכלו להשיג שכליות המצות ולקיים אותם מחמת שכבר קיימו אותם בכח בצוותא עם א"א ע"ה בקל כ"א מישראל יכול להוציא הדבר מכח אל הפועל ולקיים המצוה בפועל ממש כיון שהשער מימות אברהם ובזה י"ל פירוש הש"ס חייב כל אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אברהם דלכאורה הוא תמיה איך יכול כל אדם לבוא למדרגה והשגה של אברהם דהוא מרכבה לימין אבל באמת אין הכוונה להגיע למעשה אברהם עצמו רק למעשיו של אותו אדם עצמו כשהי' בשורש אברהם כיון דכל האדם עשה כבר כל המצות בכחו של אברהם וא"כ אינו צריך רק לשוב לשרשו ולכחו של אברהם ולהוציא הדבר מכח אל הפועל ואזי יכול להשיג זה הבחי' של עשי' כשהי' בכחו של אברהם וז"ש למעשי אברהם ר"ל כמש"ל כשהי' העשי' בכחו של אברהם וז"ש המכסה אני מאברהם כו' כי ידעתיו מלשון אהבה ר"ל אני אוהב אותו והתחיל לספר בשבח ומעלת אברהם בקיום מצותיו וז"ש למען ר"ל עבור אשר יצוה ר"ל לשון צוותא וחיבור אשר יכוין לחבר בעשותו איזה מצוה אינו עושה אותה הוא לבדו רק את בניו ואת ביתו אחריו ר"ל שהוא עושה עם כל יוצאי חלציו וזרעו הבאים אחריו וז"ש ושמרו דרך ה' לשון עבר ר"ל שנחשב כאילו כבר שמרו דרך ה' כיון שכבר קיימו כל המצות בכח וגם עשה דרך לבניו שיהי' להם קל אח"כ לעשות צדקה ומשפט ועוד כוונתו למען הביא ה' על אברהם שכוון להנהיג את הבורא ב"ה ולהשפיע על כל שרשי הוי' מדת אברהם שיתנהו בחסד כאשר הוא מתנהג להמשיך שפע ברכה ורחמים וחסדים לעולם אכיה"ר

וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר במדרש הה"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים הא בארץ לא אלא מה שאומרת לאברהם בשמים כו' ונראה דהנה לכאורה קשה דמה בא הכתוב להשמיענו דפקד את שרה כאשר אמר דודאי הקב"ה מקיים דברו ההוא דבר ולא יקימנה וכי בן אדם הוא ויתנחם והלא אחז"ל כל דיבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אפילו על תנאי אינו חוזר אבל הענין הוא דיש חילוק בין לשון פקידה לזכיר' דהנה איתא בזוהר דפקידה הוא לנוקבא וזכירה הוא לדכורא דלשון פקידה על דבר שיקבל מאיזה בחי' הקודם לו ושורש הדבר כך הוא דודאי כל הבטחות שהבטיח הקב"ה לישראל אנו בטוחים שבודאי יקיים הקב"ה הבטחתו ליתן לישראל ולהשפיע להם כל הטובות והברכות אך דכשהקב"ה מבטיח לעשות איזה דבר טובה בוודאי כשהטובה ההיא קשורה אצלו בכח אין חילוק בין עבר ועתיד והוה אך בידי המקובלים כשצריכים לקבל הדבר ההוא אז צריכים להוציא הדבר מן הכח אל הפועל להביא אותו אל התגלות שיהי' במהרה כי כשעדיין הוא נעלם במחשבה