לי לישועה (על התנ"ך) ריט

סי' י"ב ויותר שהיה קהלה חכם עוד לימד דעה את העם, אפשר לפרש כמ"ש האר"י ז"ל לתלמידיו בטעם למה לא כתב בחכמת הקבלה כי בהיות חכמתו מרובה עד מאד לא היה יכול לכבוש השפעת חכמתו בצינור קטן כדי לכתוב ואפילו ללמד לתלמדים היה מבקש אופן להשפיע להם בצנור קטן בדי שיובלו להתלמד ולהבין, נמצינו למדים שהחכם הגדול קשה לו ללמד וזהו מ"ש הכתוב אעפ"י שהיה קהלת חכם ביותר אפי' הכי למד דעת לעם וק"ל: עוד אפשר לרמוז מ"ש בגנורא דעירובין דף כ"א ששלמה המלך ע"ה עשה אזנים לתורה בתקנות שתקן להם ובכללן תקן נטילת ידים יעו"ש כי תיבת יותר [הוא"ו שימישית] עם אד' אותיות הם גימטריא תר"ך מצות שהם תרי"ג וז' דרבנן ולא די שהיה חכם והיה נותן אלף וחמש טעמים בכל אחת עוד הוסיף תקנות שהם למוד דעת לעשות שמירות כדי שלא יעברו על המצות וגם למ"ד דע"ת עם ז' אותיות הם גימטריא תקס"ה וגם נטילת ידים עם הכוללים הם תקס"ה: מגילת אסתר לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה, כתב רש"י זה אחד משני צדיקים שניתן להם רמז ישועה דוד ומרדכי דוד שנאמר גם את הארי גם את הדוב הכה עבדך אמר לא בא לידי דבר זה אלא לסמוד להלחם בגלית וכן מרדכי אמר לא אירע לצדקת זאת שתלקח למשכב ערל אלא שעתידה לקום להושיע את ישראל לפיכך היה מחזר לדעת מה יהא בסופה עכ"ל. יש לדקדק אומרו רומז ישועה ולא רמז הצלה או רמז נס או לשון נצחון וכיוצא ויתכן שתיבת ישועה טמונה בענין במרדכי כתיב ומה יעשה בה והוא גימטריא ישועה עם הכולל ובדוד כתיב הארי וגם הדוב הכה עבדך ותיבות אלו הם גימטריא יה"א ישוע"ה עם החמשה תיבות: