לב חכמים על מסכת שמחות ד:א

מתאבל ואונן. מכאן סיום לדעת הגאונים דאבלות דאורייתא ביום ראשון שהרי בכהן ספק אבלות להחמיר אלמא ספק תורה הוא ולא דמי למה שהקילו בולד שלא שהה ל׳ יום שכל ספק בן קיימא אין לנו של אדם דום עליו ולא מקיים ביה ואחריתה כיום מר. תה"א וע"ש שהאריך בזה ועי׳ תוס׳ יבמות ל"ו ב׳ סד"ה הא וש"מ ועי׳ ירושלמי ס"פ י"א דיבמות וצ"ע: