לשון חכמים, חלק ראשון מד

בקשה לאחר בדיקת חמץ

אחר הבדיקה יעשה הביטול והוא מצות עשה דרבנן וקודם הביטול יאמר בקשה זו.

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה), בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. הֲרֵֽינִי מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה דְרַבָּנָן לְבַטֵּל שְׂאֹר וְחָמֵץ בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּחֹֽדֶשׁ נִיסָן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַֽחַת רֽוּחַ לְיֽוֹצְרֵֽנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּֽוֹרְאֵֽנוּ. לְתַקֵּן שֽׁוֹרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶֽיךָ מִצְוָה זוֹ. וְיַעֲלֶה לְפָנֶֽיךָ כְּאִלּוּ כִּוַּֽנְתִּי בְּכָל־הַכַּוָּנוֹת הָֽרְאוּיֽוֹת לְכַוֵּן בְּמִצְוָה זוֹ. וְאַתָּה הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, עֽוֹרְרָֽה אֶת־גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישֻׁעָֽתָה לָּֽנוּ. וּתְבַטֵּל כּוֹחוֹת הַטֻּמְאָה וְהַקְּלִפָּה וְכָל־אֽוֹיְבֶֽיךָ (סמאל) וְכָל־שֽׂוֹנְאֶֽיךָ (לילית) מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, וּמַלְכוּת זְדוֹן הָֽרִשְׁעָה מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְכַלֵּם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ. וְהָסֵר מִמֶּֽנּוּ יָגוֹן (סמאל) וַֽאֲנָחָה (לילית) וּמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ מְהֵרָה אַתָּה יְהֹוָה לְבַדְּךָ, בְּחֶֽסֶד וּבְרַֽחֲמִים, בְּצֶֽדֶק וּבְמִשְׁפָּט. וְאֶת צֶֽמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִֽיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישֽׁוּעָתֶֽךָ, כִּי לִֽישׁוּעָֽתְךָ קִוִּֽינוּ וְצִפִּֽינוּ כָּל־הַיּוֹם. יִ֥הְיֽוּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃ וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ׃

ואח״כ יאמר כל חמירא וכו׳ בקו״ר שלשה פעמים ויבין משמעות חמירא כולל שאור וחמץ.